האיגרת השבועית

האם הזדהות עם תפקיד, מנהיג, קבוצה, היא נכונה בכל מקרה? מתוך הסדרה: "רגע אחד על...", נושאים מתוך שיטת אוריין – המעגל הפתוח. אבי גיבסון בר-אל מראיין את אמיר אוריין.

(קטע)

...עב"מ, עצם בלתי מזוהה, הוא תמיד עצם שיש לזהות אותו כיצירה בדרכה אל האור.

מי שמעולם לא ראה עב"מים חוצנים ולא מאמין בקיומם של עב"מים, גם אם יגישו לו מתחת לאפו עב"ם מובהק - לא יאמין. מי שרוצה לראות עב"מים חייב להאמין בקיומם ואז גם יגדל הסיכוי שיראה אותם. גם כאן פועל עיקרון השהיית הספק ויצירת האמון שמקובל ליחסו להצגות וסרטים.

 

לכל עב"ם יש הסבר - רציונאלי ו/או מיסטי. ישנם אנשים שמראש דוחים כל הסבר ומבקשים להשאיר את העב"ם במצב של "כשמו כן הוא", כלומר, עצם בלתי מזוהה. בדומה לאותה אישה שלא רצתה לדעת מהו הרכבה הכימי של "פטריית הנעורים" שלה ואז סיפרו לה מה ההרכב הכימי של הפטרייה ומיד פג קסמה בעיני אותה אישה והיא השליכה את הפטרייה אל תוך חור הכיור שבמטבח. אי הרצון לדעת יכול לרמז על המשאלה לחזור ולהיות קטן וחסר אונים אל מול ישות גדולה, נסתרת, מגינה או מאיימת ולמשוך ממנה חסד ורחמים.

 

נא לשים לב ליחס שהמאמינים מגלים כלפי העב"מים שלהם. בחברה נינוחה ובטוחה בעצמה תופעת העב"מים לא קיימת, או שהיא תופעה שולית שנתפסת באירוניה קלה. אם, בכל זאת, חברה כזאת עוסקת בתופעה, הרי זה מתוך סקרנות ונטייה לחקור את הנושא באופן מדעי. חברה השרויה בחוסר בטחון ובפחדים מגלה יחס מעורב כלפי העב"מים. מצד אחד העב"ם נתפס אצלה כגורם מסתורי המאיים על גורל האנושות. מצד שני, אלה יצורים טובים ומיטיבים, שבאים לרפא את חוליי האנושות. אם באותה חברה חרדה וחסרת בטחון, קיימת הנטייה לחקור את העב"ם, הרי זוהי בעיקר חקירה המושתתת על חשיבה מיסטית. אפשר לשער שלחברה נינוחה יהיו עב"מים נחמדים, ולחברה חרדה יהיו עב"מים איומים ונוראים.

 

כדאי לשים לב לתופעה החוזרת ונשנית בציורי החייזרים שהם עב"מים. אלה שדיווחו על פגישות עם חייזרים וציירו אותם, מתארים דמות בעלת קווי מתאר כלליים, המזכירים דמות אנושית, אבל ללא פירוט מדויק של איברים. הדבר הבולט ביותר בציורים אלו הם העיניים הגדולות והאפלות של החייזר המצוי. בדרך כלל, ציורים כאלה נפוצים אצל ילדים בני הגיל הרך, ולהבדיל, אצל חולי נפש. מתברר שתפיסתו של התינוק את האדם המטפל בו, קולטת את דמות האדם בקווים כלליים כאלה, אבל הדבר הנקלט לראשונה אצל התינוק הן עיניו של מי שמופיע בפניהם. צעצועים רבים המיועדים לתינוקות מעוצבים עם שתי עיניים גדולות. האם פירוש הדבר שתופעת העב"ם מצביעה על רגרסיה אישית ו/או חברתית למצב אינפנטילי, או שתופעה זו היא פסיכוזה אישית או חברתית? או אולי ממצאים אלו יכולים דווקא לחזק את האמונה בכוחם המיסטי של ילדים ולהבדיל, בחולי הנפש?

 

כל יוצר יכול לעשות לעצמו עב"ם. הוא יוצא אל הלילה (רוב העב"מים מופיעים בשעות הערב והלילה. וכי אימתי יחשוף עב"ם המכבד את עצמו לעין אנוש, אם לא בלילה?). הוא מביט בשמים, וצד לו קרן אור ממקור לא מזוהה, או נצנוץ חולף, ומגדיר אותו כעב"ם. הוא רואה את העב"ם הזה לפרטי פרטיו. מה יש בו ואיך כל מה שיש בו נראה, לאן מועדות פניו ומה כוונותיו. הוא יכול להעלות את רישומיו אלו על הכתב ולבדוק את הרשום. האם תיאוריו מעניינים יותר מהתיאורים הידועים לו מדיווחי הזולת? האם תיאוריו מתאימים לתמונות, למחשבות או להשערות שכבר הועלו בעבר? האם תיאוריו אלו מתאימים לתמונות מן העבר הפרטי שלו? אם כן או אם לאו, העב"ם חשוב פחות. היצירה שנובעת מהעיסוק בו, חשובה יותר.

 

(קטע מתוך: "כולם רואים עב"מים וגם אני משתדל מאד לראות ולא מצליח!" מתוך הספר "שיטת אוריין – המעגל הפתוח", מאת אמיר אוריין, גרסת 2017, ע' 176-175)

 

שלכם באהבה,
אמיר אוריין

"המליאה" - דלת פתוחה

(צילום: גיא דוידי)

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה ומקבלת.

דלת פתוחה ליוצרים וקהל.

מנחה: אמיר אוריין

על סדר היום: "מה קורה?", "מנחה-שחקן", קטעים... יוצרים יכולים לבדוק חומרים חדשים שלהם... משוררים וסופרים יכולים לקרוא מיצירותיהם... המליאה פתוחה לכל.

אפשר להופיע ואפשר לצפות בלבד.

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

אפשר לתאם מראש:

טל', 052-340-1478 ,03-5171818, או בדוא"ל - כאן.

20 ש"ח כולל קפה, תה, מים וכיבוד.
לפרטים נוספים "המליאה"
המליאה הבאה:

יום ו', 3.11.2017, 16:00

מעכשיו ועד להודעה חדשה: המליאה בכל שבוע!
תיאטרון החדר, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

טל': 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל. (המליאה)

 

המשרתים

(צילום: יח"צ)

"דווקא כשעלטה גדולה יורדת על התיאטרון הישראלי וכולם פוחדים מהצל של עצמם, מצליח תאטרון החדר של אמיר אוריין לשבור שתיקה, ומעלה את 'המשרתים', עיבוד ישראלי עדכני ל'המשרתות'"

(מעריב, "האור בקצה המנהרה", דנה שוכמכר, 06.12.2015).

בעקבות ז'אן ז'אנה. תרגום: עדה בן נחום

עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל (פרס העיבוד בפסטיבל הפרינג' 2015)

בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל

שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג

ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר

הפקה: "אורתו-דה" - מנהל אמנותי ינון צפריר

40 שח כולל שתיה קלה ומתוקים

יום ד', 8.11.2017, בשעה 20:30
יום ה', 9.11.2017, בשעה 20:30

תיאטרון החדר, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

טל': 03-5171818, 050-849-7715

 

סדנת משחק ופרפורמנס ליוצרים

עם אבי גיבסון בר-אל

במסגרת הסדנא יוכל כל משתתף לפתח יצירה מקורית אישית

בהקשר חברתי/תרבותי/פוליטי/אישי

לחקור ולחזק את שפת העבודה הייחודית והנכונה לו

ביצירה ולחשוף את האמירה האישית המדויקת לו כיוצר

במהלך הסדנא יתקיימו שיעורי משחק, שיטת אוריין,

המבע האקספרסיבי, חקר הדימוי, פרפורמנס ובימוי

בסיום הסדנא יתקיים אירוע תיאטרון ופרפורמנס

לפרטים נוספים ותיאום פגישת היכרות

רינת מוסקונה, 050-795-4582,   Rinatmoskona@gmail.com  

 

הבמה בשרקייה

ערבים פתוחים ליוצרים בכל תחום בימתי שתרצו: שירה, נגינה ושירה, נגינה בלבד, משחק, ספוקן-וורדס וגם פואטרי-סלאם, מונולוגים, סטנד-אפ, סופרים, משוררים, שחקנים אצטרה,

בית הקפה-מסעדה "שרקייה", רחוב סלמה 44 פינת רחוב אברבנאל, תל אביב. טל' במקום להזמנות: 0522-515152.

מנהלת הבמה: שרון שלומי נעים (בוגרת תיאטרון החדר), אליה פונים בהצעות להופיע במקום, בטל': 054-533-5135.

 

Motion - המופע!

מופע מחול-תאטרון, המתאר תהליך העובר על רקדנית חסרת קול שחוותה הפרעת אכילה, יוצרת מתוך הכאב, מביאה לידי ביטוי את הפחדים שלה ואת עצמה ומוצאת את קולה.

כתיבה, בימוי, כוראוגרפיה וביצוע: טאל לוי

"טאל מופלאה, יוצרת אמיצה ויוצאת דופן - מספרת את סיפור חייה באופן שנוגע עמוק בתוך הלב ומרגש עד דמעות. המופע הרטיט את ליבי, זכיתי שהכרתי אותך. מתרגשת שבאנו וממליצה בחום לכולכם לא להפסיד. לכו לחוות יצירת מופת"

"זה מיוחד כל-כך, שילוב של טקסט ומחול באופן מרגש ויוצא דופן"

"ריגשת אותי עד דמעות". "יש לך ביצים, כל הכבוד"

14.11.17 שלישי 20:30

16.11.17 חמישי 20:30

כרטיסים בטל': 03-9400333

הנחות לבאי תאטרון החדר - 40 ש"ח במקום 60 ש"ח - כמוזמנים של טאל לוי,

או אונליין באתר האקדמיה לאמנויות המופע

פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא

חמישי - שבת 7-9/12

בכל מופע ארבע הצגות קצרות בכרטיס אחד!

מחיר מיוחד לקוראי האיגרת השבועית: 35 שח לכרטיס (במקום 90 שח). קוד לקבלת ההטבה: "קצר" בקופות צוותא טל. 03-6950156 ובאתר צוותא (ללחוץ כאן)

ענת - צוותא

 

שקולים

אנחנו שמחים לשתף כי לאחר פרישתנו מפסטיבל עכו כצעד של סולידריות, עקב הצנזורה שהפעילה העירייה על החלטות המנהל האומנותי - הוזמנו להציג ב 4.12.17 בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון שמארח הקאמרי.

המחזה "שקולים", מחזה חדש פרי עטו של יהושע סובול, הוא טרגדיה מודרנית -  סיפור פיוטי על סכסוך עתיק ועקוב מדם, על אובדן היקר מכל - ילדים.

מתוך מחויבות של קבוצת היוצרים והשחקנים לעסוק בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל אף הרוחות המנשבות כנגד העלאת תכנים שכאלו על הבמה, בחרנו להתמודד עם הנושא הכאוב הזה, דווקא בעת הזו.

אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בעשייה שלנו ולרכוש כרטיסים לאחת משתי ההצגות הראשונות של "שקולים" כדי לתמוך בהפקת ההצגה.

יום שני, 4.12.17, בשעה 18:30 ובשעה 21:00 בתיאטרון הקאמרי.

לרכישת כרטיסים באתר האינטרנט של התיאטרון הקאמרי לחצו כאן.

להתראות, הפקת "שקולים"

 

תשוקות

יצירתה של שרון בורשטיין - ביצ'צ'י. מה עושה אישׁה כששתי התשוקות הגדולות בחייה לא יכולות להתקיים בו-זמנית? מזמינה אתכם לחוות, להתרגש, לצחוק ולכאוב איתי,
ביום א', 5.11.2017, בשעה 21:00 לצוותא.
המופע עולה במסגרת "ראשון הפוך בצוותא". באים, צופים ובסוף משלמים בתיבה כמה שרוצים. (כלומר אין צורך לרכוש מראש כרטיסים, רק לאשר הגעה בעמוד המופע).

 

קללתו של ארוס

"לו היה אפשר ללכוד רגע אחד בזמן ולחפון אותו בכף היד, כאחוֹז פרפר שרטט כנפיו מגרה את קצות העצבים! לו היה ניתן לזקק מן החיים את תמצית הצוף שחפונה במכמניהם! אלפי מילים לא יגידו את שמביעה אנקה אחת. הגוף הערמוני והדשן, האגן המתרחב כמניפה בשרית מתחת למצר המותניים, הירכיים המצטללות בהבהובי האש הלוחכת..."

מזל טוב למני אביב, בוגר תיאטרון החדר, עם יציאתו לאור של הרומן שלו: "קללתו של ארוס"! שש שנים כתב אותו ועוד שנתיים ערך ועשה הגהות. הרומן יצא בהוצאת הספרים "אי-פאבליש". קישור לרכישת הספר: http://epublish.co.il/meniaviv  

 

מונולוגים לשחקנים/ות בדוא"ל שלך

קבלו חינם את קובץ המונולוגים של תיאטרון החדר.

(קובץ PDF המכיל יותר ממאה מונולוגים נפוצים). כתבו אל הדוא"ל שלנו.

האירוע התקיים במלאת 15 שנה לרצח רבין ז"ל. ערך: אבישי מתיה. יום שישי 29 באוקטובר.

-------------- -------------- --------------

טקסט מתוך הצגות תיאטרון החדר:

 

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, במחזה "היטלר")

--------------

"מה שלומך, מר סארטר?"

"תודה, טוב. המאבק נמשך. הכיבוש נמשך.

הדיכוי נמשך. המלחמה נמשכת. היצירה נמשכת.

המאבק נמשך. האם הדמויות שלי הגיעו?"

(ז'אן פול סרטר, במחזה "נו-אקסיט")

--------------

"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.

אני רוצה לישון! לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.

הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!

ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.

אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")

--------------

"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?

היום אני רוצה

שגם הפשיסט הזה יסבול".

(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)