הצטרפו לאיגרת השבועית

אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך.


בין נעלי העקב האדומות

הרצפה המלוכלכת

והקירות המקולפים

היו תלויים מבטים ריקים

וארוכים

סחופי-שממה.

 

בקצה הרחוב

מוארת ותמה

עמדה בוערת

והמתינה

השקמה.

 

(סמדר שרת, שמחת הקיקיון, הוצאת ירון גולן, 1999)

לאיגרת השבועית של 2011 . 9 . 22