הצטרפו לאיגרת השבועית

החוויה אינה על הבמה או על האקרן. היא בתודעתו של הצופה. תפקיד היוצר הוא ליצור קשר עם תודעתו של כל צופה. לקשר הזה אנו קוראים אהבה.


(הבלוג של נתי אורנן)

הכול קשור
ארבעים ושמונה שעות לפני הטיסה חזרה לברלין. קורא על המהומות האלימות בתל אביב מול לשכתו של הפושע שמנהל את העיר הזו. האסימון נופל. הדור שלי נחמד מידי ומחונך מידי. המהפכה הזו צריכה להפוך למלחמה. החלשים והצודקים מול הרעים. אין כאן מקום לבלבול או עידון. רון חולדאי הוא אדם רע, ראש ממשלת ישראל הוא אדם רע, הטייקונים בישראל אם האנשים הרעים, האלימים, שלא רואים אף אחד ממטר. ירון, חבר הנפש שמצאתי בביקור הנוכחי בישראל אומר לי שהכול קשור לכיבוש, והוא צודק. ההשפלה שהייתה מנת חלקם של הפלסטינים והאלימות שהופנתה נגדם במהלך עשרות שנים, מופנית כעת כלפי פנים. ברגע שמדינה שלמה מאפשרת לרוע לשלוט בה שנים כה רבות, סופה שהיא מפנה את אותו הרוע בדיוק כלפי עצמה. כשבונים חומות הפרדה לא מפסיקים. שיח ג'ארח היא גבעתיים, בילעין היא תל אביב... (המשך)






















היטלר

ביום שישי בצהריים מנסה לפגוש כמה אנשים שלא פגשתי בביקור הזה בארץ. למעשה במשך שלושה שבועות, עקב המופע בירושלים, כמעט ולא פגשתי אף אחד. ברחוב אלנבי יושבת נגנית אקורדיון ומנגנת בזמן שעל מזוודת האקורדיון מודבק שלט המבשר על מכירת אקורדיון. אמיר אוריין, שכותב שורות אלה מעריך ביותר, ושבנוסף לכל מעלותיו כהוגה, במאי, חבר לדרך, שחקן, פילוסוף, מייסד ומנהל "תיאטרון החדר", גם כולל את רשימותיי פעם אחר פעם באגרת שלו, פותח את דלת ביתו בליווי תיאודור, הגולדן רטריבר המפורסם. משוחחים על גרמניה, ההתקוממות בישראל, על תיאטרון, ועל המחזה שכעת אוריין עושה עליו חזרות – "היטלר". הנה מספר מילים מסצנת הפתיחה, מילים אותן אומרת כמובן דמותו של היטלר המגולם על ידי אוריין:

 

(היטלר מדבר אל הישראלים)

"… אתם אנשים טובים…

זהו רגע היסטורי…

בעוד שעה אחת ייחרץ גורלי…

ייחרץ גורלכם…

ייחרץ גורלנו…

ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם, כי הדבר אשר הכתיב בואי לְמקום זה הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר אל בני גזע נבחר…

ניצב אני כאן לפניכם, אני… נציג צנוע של אומה אשר נתנה לאנושות את נִיטְשֶה, קַאנְט, גֵתֵה, בַּאך, בֶּטְהוֹבֶן.
את גתה אני לא אוהב, אך בזכות אמירתו "בראשית היה המעשה" נכון אני לסלוח לו הרבה… כן. אמירה טובה מאד… אמירה מצוינת…

"בראשית היה המעשה" …"

 

משוחחים על ההבדל בין הבנה של דמות לבין ההזדהות עימה. אנחנו רואים את ההבדל עין בעין, במיוחד במקרה של מחזה זה. כשאמיר יוצא לרגע מהחדר, תיאודור פוצח בקטע תיאטרלי יוצא דופן הכולל ניסיון עז להגיע אל קופסת המרציפן שהבאתי עימי, יללות בתדרים נמוכים והטיות ראש דרמטיות. שואל לעצתו של אמיר בנוגע לטקס הקבורה שעורך הח"מ למחרת לעיר גבעתיים. האם על הח"מ לשמש כקברן, או אולי הוא בן העיר המתאבל, ואם כן, האם מדובר בקבורה יהודית? אולי שילוב, גם בן העיר המתאבל וגם הקברן... (המשך)

 

העולם הזה / נתי אורנן - סינמטק חיפה יוני 2009:





















ובנושא אחר – קטעים מתוך הופעה שהתקיימה ב"צימר", "מכונת הרג" ונתי אורנן מעלים באוב שד. לא קל לצפייה:






















 

לאיגרת השבועית של 2011 . 9 . 22