ביום חמישי, 11.8.2011, התקיימה בתיאטרון יפו הצגת "מונודיא 2011", ערב מונולוגים-דיאלוגים בבימוי חברי קבוצת המנחים ובביצוע קבוצות המשחק של תיאטרון החדר, 2010-2011. הנושא המרכזי של הערב: "חוויה מקומית", מבט עקום-ישר, עצוב-מצחיק, על הדמויות שבתוך עצמנו וסביב לנו. בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך המופע.
תיק תק
כתב וביים: רן סלוניקי
שחקנים: אישה: הילה נוריאל. גברים: אריק אלון, גיא דורון, יגאל רם.
(שלושה גברים יושבים. אישה עומדת מאחוריהם אוחזת בסכין)
אישה:
תיק-תק, תיק-תק, נמאס לי! לא מסוגלת יותר. אם אצא לעוד דייט אחד, אני ארצח מישהו. גבר ועוד גבר ועוד גבר. בכול פעם אותו סיפור. להתלבש, להתאפר, להיות יפה ומושכת, מסעדה, פאב, לילה טוב. להיות אובייקט בשוק פנויים-פנויות. העיניים שלכם על הגוף שלי, בוחנות אותי כמו חתיכת בשר. למה ציפיתם?! זיון בפגישה הראשונה?! בשביל מה? אתם אף פעם לא מתקשרים ביום שאחרי. מניחים לי להמתין ליד הטלפון. ואני כמו טיפשה, קופצת למשמע כל צלצול, רק כדי לשמוע את אימא שלי אומרת בפעם המיליון, מתי כבר תתחתני? בגילך עוד רווקה? זה לא שאני לא מנסה. אני רוצה חתונה, ילדים, בית קטן עם גינה, זו בקשה מוגזמת?! לא.
אבל אתם בשלכם, בהתחלה מקסימים, אבל רק שומעים חתונה ואז פוף, נעלמים.
נמאס לי. אני יפה, משכילה. מגיע לי להתחתן כמו כולם. אני לא מוכנה למות לבד עם שמונה חתולים. תיק-תק, תיק-תק, אתם שומעים את זה? תיק-תק, תיק-תק. התקתוק הזה משגע אותי. זה השעון המחורבן הזה של הזמן, אם רק הייתי יכולה להפסיק את התקתוק שלו.
עכשיו זה הזמן שלי, אני לוקחת את השליטה! לא עוד לישון במיטה באלכסון, לא עוד לחכות שתתקשרו, "זו לא את! זה אני!" כל זה נגמר עכשיו!
אני מסרבת להתפשר! אני לא מוכנה להתחתן רק כי הציעו לי. אני רוצה רומנטיקה.
הכול כבר מוכן. האולם, ההזמנות, השמלה, חסר רק החתן. אחד מכם יהיה הגבר שיתחתן איתי.
אחרי תחקיר מדוקדק ומאות פגישות, אני בחרתי בכם. אומנם לא התקשרתם, אומנם ניסיתם להתנגד, אבל מדהים מה שקצת אלכוהול וסכין אחת קטנה יכולים לעשות. אבל מה זה משנה עכשיו. עכשיו אנחנו כאן, ביחד.
תיראו אותי, אני ממש רועדת מהתרגשות, לא האמנתי שהיום הזה יגיע, אבל הנה הוא פה.
אימא שלי תמות כשהיא תשמע. ועכשיו! במי לבחור?
(עומדת מעל אחד מהגברים)
אתה משכיל, נאה, מרוויח טוב, אבל בדייט הראשון נתת לי לשלם על עצמי. מי עושה דבר כזה? תתבייש! (חותכת את גרונו)
(עומדת מעל לגבר השני)
אתה לא משכיל, לא נאה, לא מרוויח, אבל זיון לא נורמאלי. הבחור יודע מה הוא עושה. אבל אתה יודע שנהוג להתקשר ביום שאחרי! (חותכת את גרונו)
(עומדת מעל לגבר השלישי)
אתה משכיל, אתה נאה, אתה מרוויח מעולה, אבל לא נתת שקל לקבצן על יד הכספומט! (חותכת את גרונו)
שוב נשארתי לבד. אני חושבת שאני צריכה להתפשר.