לַפִיקוּס הַבְּנַגְלִי

יֵשׁ שָׁרְשֵׁי אֲוִיר.

הוּא נוֹטֵעַ אֶת עַצְמוֹ

שׁוּב, וְשׁוּב, וְשׁוּב.

חָשׁ אֶת הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה

קַשּׁוּב לְמֶזֶג הָאֲוִיר,

לַחֲדָשׁוֹת וְלַמָּקוֹם.

מִתְקַדֵּם עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל

לְמַעֵט אַהֲבָה וְחֹם.

מוֹלִיד אֶת עַצְמוֹ,

דּוֹאֵג לְעַצְמוֹ,

מְפַתֶּה עֲטַלֵּפֵי פֵּרוֹת.

לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה

לִהְיוֹת פִיקוּס בְּנִגְלֵי.

לְעִתִּים אֵינֶנִּי רוֹצֶה

לִהְיוֹת.