הצטרפו לאיגרת השבועית

החלום הוא שיר לירי שכתבה אותו הנפש. החלום שואף להשיב את האיזון הנפשי. בתיאטרון החדר אנו עובדים גם עם חלומות ככלי ליצירה.


קטע נדיר בעוצמתו. ריקרדו מוטי מנצח על נבוקו.

לפני הצפייה בקטע מומלץ מאד לקרוא את הדברים האלה:

ב-12 במרץ השנה (2011) חגגה איטליה 150 שנה להיווסדה. לכבוד המאורע נוגנה בקונצרט חגיגי האופרה "נבוקו" מאת ורדי בניצוחו של גדול מנצחי איטליה ריקארדו מוטי .

 

ביצירה זו יש אמירה פוליטית מאוד רלוונטית לתקופתנו (העם רוצה צדק חברתי), המכוונת לתקופת העבדות של היהודים בבבל. ובהקבלה לאיטליה, מסמלת "מקהלת העבדים" את הכמיהה של העם לחופש, עוד מהתקופה שאיטליה הייתה תחת הכיבוש ההאבסבורגי, בשנים בהן נכתבה האופרה. המציאות הכלכלית של איטליה בימינו אף שאין בה עבדות כמשמעותה המקורית של המילה, יש בה כמיהה לצדק חברתי משום הקריסה הכלכלית.

ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני וראש עירית רומא ג'ניאלמנו נכחו באולם.

 

וכך קרה:

בסיום שירת "מקהלת העבדים" את הקטע "VA PENSIERO" דרש הקהל הדרן. ככלל, הדרנים במהלך אופרה אינם מקובלים, כי אופרה צריך לבצע ברצף מן ההתחלה עד הסוף, אלא שבקונצרט החגיגי הזה המנצח ריקארדו מוטי לא יכול היה להבליג לנוכח תגובת הקהל בתום שירת המקהלה, ולאחר דקות ארוכות כשהקהל מריע ודורש הדרן פנה המנצח לראש הממשלה ברלוסקוני ולקהל, ואמר:

 

"אני איטלקי אבל מסתובב רבות בכל העולם והיום אני בוש ממה שקורה בארצי. לכן אני נעתר לבקשתכם לבצע שוב "Va pensiero" לא רק בזכות האמירה הפטריוטית אלא משום שהערב, כשניצחתי על המילים "הו ארצי היפה והאבודה" חשבתי שאם נמשיך בדרך זו אנו נחסל את התרבות עליה מושתתת ההיסטוריה של איטליה. או אז, מולדתנו תהייה באמת יפה ואבודה".

(מחיאות כפיים של הקהל והמבצעים).

מוטי הוסיף: "אנו כאן באווירה איטלקית... ואני, ריקארדו מוטי, שתקתי הרבה שנים. עתה אני רוצה שניתן משמעות לשיר הזה. אנו בביתנו, תיאטרון רומא, ועם מקהלה ששרה להפליא ותזמורת שליוותה נהדר. אני מציע שתתחברו אלינו ונשיר כולנו יחד."

כל התיאטרון קם על רגליו וכך גם המקהלה.

כשנשאל מוטי מדוע הסכים לתת הדרן תוך כדי ביצוע האופרה, ענה:

"...הקהל היה נלהב ומחא כפיים עוד לפני תחילת האופרה. הכול התנהל כשורה עד שהגענו ל"מקהלת העבדים  (Va pensiero). הרגשתי מתח בקהל. יש דברים שאי אפשר לתאר, אבל מרגישים אותם. זה היה השקט שבקהל. יכולת להרגיש את ההזדהות של הקהל עם קינת העבדים השרים: "הו מולדתי, כל כך יפה ואבודה", כשהמקהלה סיימה, כבר התחלתי לשמוע קריאות הדרן, והקהל התחיל לשאוג, ויוה איטליה! ויוה ורדי!, ולהשליך פתקים עם מסרים פטריוטיים" (התרגום מאיטלקית על אחריות המתרגם).
מומלץ בחום לצפות בקטע הקסום הזה בקונצרט
.

גם מי שאיננו איטלקי לא יכול שלא להתרגש, שכן, יש רגעים קסומים שלא כדאי להחמיץ.
(העברה נוני טל)

לאיגרת השבועית של 2011 . 10 . 27