הצטרפו לאיגרת השבועית

"תיאטרון החדר הוא בשבילי ארגז הכלים לחיים" (עינת ויצמן, שחקנית ובמאית, בוגרת תיאטרון החדר)


(בעקבות "יוליוס קיסר", שייקספיר)

חברים, תל אביבים, בני ארצי, הטו אוזניכם.
באתי לקבור את חופש הביטוי, לא להלל אותו.
עוולות החופש חיים אחריו,
הטוב נקבר יחד עם העצמות.
שיהיה כך עם חופש הביטוי, ביבי האציל
אמר לכם שניצלנו אותו לרעה,
אם כך, אז זהו פגם חמור.
כאן, תחת שלטון ביבי והימין
מכיוון שביבי הוא איש של כבוד,
כולם, כולם אנשים של כבוד,
בא אני לדבר בהלווייתו של חופש הביטוי.
הוא היה עיקרון דמוקרטי, ממש נשמת אפה,
אבל ביבי אומר שהוא נוצל לרעה,
וגם ביבי הוא איש של כבוד.
הוא צירף אותנו ל-OECD,
ושמר שלא נחרוג ממסגרת התקציב,
האם זה ישווה לחופש הביטוי?
היו הפגנות בקיץ, 400,000 איש.
האם זה ניצול לרעה של חופש הביטוי?
כשהעניים בכו, חופש הביטוי נתן להם קול.
ניצול לרעה צריך להיות משהו אחר.
עם זאת, ביבי חושב שהוא נוצל לרעה,
וביבי הוא איש של כבוד.
אני לא מדבר כדי להפריך את מה שאמר ביבי.
כולכם אהבתם את חופש הביטוי פעם, לא בלי סיבה.
אז מדוע אינכם מתאבלים עליו?
אנשים איבדו את הצפון, הקשיבו לי,
ליבי בארון עם חופש הביטוי,
ואני חייב לשתוק עד שישוב אליי.

לאיגרת השבועית של 2011 . 11 . 24