משהו מתרחש עכשיו

בתוך נפשו של אהוב ליבי

ההולך ומתרחק.

בתוך ביתו

יושבת אישה ענקית

ואוחזת תינוק בתנועה אימהית כביכול

היא מארגנת באופן מדויק את מסע החתונה הצפוי שלהם

ואת ההתיישבות החדשה באלסקה

ומקפיאה את ליבם של הסובבים

בכישרון אין קץ

ומסננת מלים ללא הרף

החגיגות מתחילות לפי סימן ידוע מראש

הנשים שוחטות את העופות הנכונים

ומשאירות את הדם ואת הפתילים המיותרים מסביב

ואני מעזה לבוא לשם

עם שני מכתבים סגורים

מלאים וחתומים

ומבקשת למסור אותם ליעדם

וקולי שקט ומכוון וענייני

במידה שמפתיעה לא רק אותם אלא גם אותי

ואני יודעת שאין שום דרך בעולם

למנוע מהמכתבים האלה להגיע למקומם

ואינני מפחדת כלל

מתגובותיהן הצפויות של הנשים המתרוצצות בחדרים

שכבר ראו הרבה זוגות קמים ומתפרקים לנגד עיניהן

וכבר הספיקו לפתח את החשדנות המסוימת

כלפי הצהרות קולניות מכל סוג שהוא

והן מתנחמות בעשייה היומיומית

והן יודעות שאין התיישבות יהודית באלסקה

והן יודעות שהאכזריות היא מהן והלאה

והן יודעות שהתינוק והסיגריה הם כלי- נשק מסוכנים

כנגד החירות האנושית הבסיסית

והן מחבקות אותי בעיניהן הכלות

ומביטות בשני המכתבים התמימים החתומים

שכתובתי המפורשת רשומה עליהם

באותיות של קידוש לבנה

ומברכות אותי

לשלום.