אֵיךְ אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אֵיךְ

אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אֵיךְ

אֵיךְ אֲנִי זוֹרֶקֶת אֶת עַצְמִי לְפָנָיו

מִמֶּרְחַקֵּי הַ-ICQ

מִגּובַהּ כּוֹכָב בְּצַמֶּרֶת הַשָּׁמַיִם

מִשָּׁם אֲנִי צוֹפָה וְרוֹאָה אֶת בְּדִידוּתוֹ, אֶת יִסּוּרָיו –

הַגָּאוֹן הַשָּׂרוּט שֶׁלִּי אֲבָל

אֵיךְ אַצְנִיחַ עַצְמִי אַפַּיִם שֶׁלֹּא יֵרָתַע מִמֶּנִּי

שֶׁלּא יִדְחֵנִי בְּוִדּוּי אַהֲבָתִי הַמְשַׁתֵּק

מִפַּחַד גְּנֵבַת דַּעְתּוֹ –

אֲנִי רוֹצָה לִגְנוב אֶת שִׂכְלוֹ, לְהִתְבַּיֵּת בְּבֵיתוֹ, עוֹרְקָיו

בַּאֲזוֹרֵי מוחוֹ הַזּוֹהֲרִים מִיֶּדַע

מֵחָכְמָה מִטּוּב וְאֶנֶרְגְיָה גְּאוֹנִית,

לְצָרֵף אֶת שֶׁלִּי לְשֶׁלּוֹ לִינוק מִסּוֹדוֹתָיו בַּמַּדָּע

לִלְחוץ עַל הַקּוֹדִים שֶׁלּוֹ בְּנָשִׁיּוּתִי

אוֹתָהּ אַגִּישׁ לוֹ מַתָּנָה בִּנְכוֹנוּת אֵין בִּלְתָּהּ.

אֵיךְ אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אֵיךְ

וְהוּא חוֹמֵק עוֹבֵר וּמִתְעַלֵּם,

מִגְדַּל לְבָנוֹן

             שֶׁלִּי שֶׁרָצִיתִי לַעֲמוד עַל כְּתֵפָיו

מִגְדַּל בָּבֶל

וְהוּא נִקְרָס לְפָנַי, יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ

וְאֵיךְ אַפְסִיק לֶאֱהֹב אוֹתוֹ...

אַעֲבִיר אַהֲבָתִי לְמִישֶׁהוּ אַחֵר –

מַשֶּׁהוּ אַחֵר

קיץ 2007