הצטרפו לאיגרת השבועית

היצירה היא התגלמות המשאלה לעולם טוב יותר. היא התגלמות התקווה. היא הדרך לעולם טוב יותר. היא הדרך לגאולה.


ביום חמישי, 11.8.2011, התקיימה בתיאטרון יפו הצגת "מונודיא 2011", ערב מונולוגים-דיאלוגים בבימוי חברי קבוצת המנחים ובביצוע קבוצות המשחק של תיאטרון החדר, 2010-2011. הנושא המרכזי של הערב: "חוויה מקומית", מבט עקום-ישר, עצוב-מצחיק, על הדמויות שבתוך עצמנו וסביב לנו. בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך המופע.

 

הפור

כתב וביים: יוסי זיו

שחקנים: גיא דורון – האב, תום פאואר – האם, אריק אלון – הבן, ירדן לב – הבת.

 

(אם, אב, בן יושבים. הבת עומדת. צופים בטלוויזיה)

 

האב: שקט, ההגרלה מתחילה.

הבן: בכיתה שלי. כולם רוצים להיבחר. אני עוד לא החלטתי.

הבת: אני שונאת הגרלות. בהגרלה האחרונה, החברות של הנבחרים, עשו אהבה וכל כך קיוו להיכנס להריון. רק אני בכיתי.

האם: ככה זה אצלנו, מאז ומעולם.

הבן: אני רוצה להקליט דיסק ראשון, לקחת אליפות בטניס, לשכב לפחות עם בת אחת ממגמת מחול. אבל אם אבחר?

הבת: לא מבינה אותם. משכנעים את עצמם שאין דרך אחרת. ממלאים את עצמם בחשיבות עצמית.

הבן: אני רוצה לדבר אתם על האפשרות שאבחר, אבל משהו עוצר אותי.

אם: אם יבחרו בילד שלי אני אהיה מאד גאה.

אב: אם הילד שלי יעלה בגורל, זה גם יכול מאד לעזור לעסק.

הבת: המלגה שאקבל לא שווה את זה שאחי ייבחר. אני רוצה ללמוד בלי קורבנות.

האם: אנחנו נהיה חלק ממשפחה גדולה ומכובדת של נבחרים.

הבן: אני רוצה לסיים את הלימודים.

האם: אם לא בהגרלה הזו אז באלו שיבואו. הוא עוד צעיר. זו רק הראשונה שלו.

הבן: אני רוצה לעבוד במשרד של אבא. מה?! גם זו עשייה למען העתיד, לא?  

האם: זה מאד מרגש, מלכד את כל העם סביב משפחות הנבחרים.

הבת: ומה על כל המשפחות שמתפרקות בגלל שהבן שלהן עלה בגורל?

אם: כשאני עובדת עם המטופלים שלי ממשפחות הנבחרים ומגיעה לרבדים העמוקים ביותר של הנפש, אין חוויה מספקת יותר.

האב: אני אשים את התמונה שלו במשרד, במרכז השולחן, שיראו שגם אצלי יש נבחר.

הבן: הם ודאי כבר חושבים עלי כאילו נבחרתי.

...

אב: יש!

אם: נבחרנו...

בת: נבחרנו...

בן: נבחרנו...

(יוצאים באימה)

לאיגרת השבועית של 2011 . 12 . 8