הצטרפו לאיגרת השבועית

מתי הוא הזמן הנכון ביותר ליצירה? בהנחה שאין אנו שרויים במצב של התנגדות, עכשיו הוא הזמן.


ביום חמישי, 11.8.2011, התקיימה בתיאטרון יפו הצגת "מונודיא 2011", ערב מונולוגים-דיאלוגים בבימוי חברי קבוצת המנחים ובביצוע קבוצות המשחק של תיאטרון החדר, 2010-2011. הנושא המרכזי של הערב: "חוויה מקומית", מבט עקום-ישר, עצוב-מצחיק, על הדמויות שבתוך עצמנו וסביב לנו. בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך המופע.

 

הפור

כתב וביים: יוסי זיו

שחקנים: גיא דורון – האב, תום פאואר – האם, אריק אלון – הבן, ירדן לב – הבת.

 

(אם, אב, בן יושבים. הבת עומדת. צופים בטלוויזיה)

 

האב: שקט, ההגרלה מתחילה.

הבן: בכיתה שלי. כולם רוצים להיבחר. אני עוד לא החלטתי.

הבת: אני שונאת הגרלות. בהגרלה האחרונה, החברות של הנבחרים, עשו אהבה וכל כך קיוו להיכנס להריון. רק אני בכיתי.

האם: ככה זה אצלנו, מאז ומעולם.

הבן: אני רוצה להקליט דיסק ראשון, לקחת אליפות בטניס, לשכב לפחות עם בת אחת ממגמת מחול. אבל אם אבחר?

הבת: לא מבינה אותם. משכנעים את עצמם שאין דרך אחרת. ממלאים את עצמם בחשיבות עצמית.

הבן: אני רוצה לדבר אתם על האפשרות שאבחר, אבל משהו עוצר אותי.

אם: אם יבחרו בילד שלי אני אהיה מאד גאה.

אב: אם הילד שלי יעלה בגורל, זה גם יכול מאד לעזור לעסק.

הבת: המלגה שאקבל לא שווה את זה שאחי ייבחר. אני רוצה ללמוד בלי קורבנות.

האם: אנחנו נהיה חלק ממשפחה גדולה ומכובדת של נבחרים.

הבן: אני רוצה לסיים את הלימודים.

האם: אם לא בהגרלה הזו אז באלו שיבואו. הוא עוד צעיר. זו רק הראשונה שלו.

הבן: אני רוצה לעבוד במשרד של אבא. מה?! גם זו עשייה למען העתיד, לא?  

האם: זה מאד מרגש, מלכד את כל העם סביב משפחות הנבחרים.

הבת: ומה על כל המשפחות שמתפרקות בגלל שהבן שלהן עלה בגורל?

אם: כשאני עובדת עם המטופלים שלי ממשפחות הנבחרים ומגיעה לרבדים העמוקים ביותר של הנפש, אין חוויה מספקת יותר.

האב: אני אשים את התמונה שלו במשרד, במרכז השולחן, שיראו שגם אצלי יש נבחר.

הבן: הם ודאי כבר חושבים עלי כאילו נבחרתי.

...

אב: יש!

אם: נבחרנו...

בת: נבחרנו...

בן: נבחרנו...

(יוצאים באימה)

לאיגרת השבועית של 2011 . 12 . 8