לחפון ימיו ביקש,

לדחוס לגוש חומר מעוצב, מהודר,

להשהות בכף ידו, להתבונן,

לחתום בראשי תיבות,

להעמיד בתערוכה ולהשתאות,

חופן חול זהוב, חמים,

נוזל, אוזל, נערם, מתפזר,

והרוח בהם עובר,

והעקבות נמחות, נמחות,

נשארו שני אגרופים

קפוצים, מתעווים.

(אסתר ויתקון זילבר, משוררת וחוקרת)