אינטימיות היא קירבה פיזית או מנטאלית מרבית, שמתקיימת בין שני יוצרים או יותר, בינם לבין עצמם, או בנוכחות צופים.
אינטימיות מעוררת מתח, שבא לידי ביטוי באנרגיה, המתועלת, על ידי כל אחד מהמעורבים בה, אל תוך אחד מהנושאים האישיים שלו. המקום אליו מתועלת האנרגיה נבחר מתוך החוויה האישית הכוללת של כל יוצר, ובמיוחד על פי מערכת יחסיו עם בן זוגו באותו מעמד ועם נוכחים אחרים, וכן ניסיון קודם שלו באינטימיות.
בדרך כלל אינטימיות נתפסת כמצב של קרבה לבבית, ידידותית ומשפחתית, כלומר, היא מוגדרת במושגים המקובלים כנעימים. אם המשתתפים חשים בנוח זה עם זה, ומרגישים חיבה - יש להניח כי תגובותיהם תהיינה מושפעות מחוויות אלו, בתנאי שגם החוויה האישית הכוללת תומכת בהן. אבל אינטימיות היא גם מסגרת של מתן ביטוי לתגובות מגוונות ואף קוטביות.
תגובות של עצבנות או של כעס אינן מקובלות כנעימות, אולם כשהן מתעוררות במהלך האינטימיות, הן חלק ממנה. אינטימיות מגלמת בתוכה את כל התגובות האישיות, נעימות או לא נעימות, שמתעוררות במעמד זה.
במהלך רצף אינטימי אחד, יכול כל אחד מהמעורבים בו, לתת ביטוי לקשת רחבה של תגובות. מכאן אפשר להניח כי מצב נמשך של אינטימיות יכול להביא לידי ביטוי מעגל שלם של תגובות אישיות, אצל כל מי שמעורב בה.
(עמ' 306-307)
--------------
גרי בילו ז"ל
מיכאל הנדלזלץ, ידידו של גרי, כותב על איש התיאטרון: (כאן).
מרב יודילביץ כותבת על גרי: (כאן)
--------------
