כל ישראלי עשירי(!) חווה רעב בשנה האחרונה. כך קובע סקר רחב היקף של המוסד לביטוח לאומי. במילים אחרות:כך קובעת הממשלה עצמה! 350,000  ילדים חיים בישראל מתחת לקו העוני ובחוסר ביטחון תזונתי!

ואיפה אתה, מר משה כחלון, שר הרווחה? אתה נרדמת? האם טחו עיניך מראות את המצוקה? האם אטמת אוזניך מלשמוע את הנתונים המחרידים?

כשתנסה להשיב לי, אל תספר לי סיפורים שזה היה המצב עוד קודם שנבחרת לכהן כשר, ושאתה רגיש למצוקות כי חווית אותן על בשרך ,ועוד מנטרות פוליטיות מאוסות אשר נקעה נפשנו מלשמוע אותן. הסיפורים האלה ממש לא מעניינים אותנו! אנחנו מצפים ממך לפעולה דרסטית ומיידית, ואם אינך יכול לפעול, חזור למשרד התקשורת והתעסק שם בקישוריות, בזימוניות ובשאר הקשקושים אשר ילד רעב לעולם לא יזכה להבין מה הם.

אני מתרשם שאתה איש טוב, משה כחלון. אמנם אתה מנומנם חברתית לאחרונה, אבל בבסיסך הינך איש טוב שנמנה דווקא על  שרי הממשלה הפחות ציניים ופחות אטומים, ולכן אני מתכבד להציע לך מתווה פעולה המיועד לאדם אשר פיו וליבו שווים. לך אל ראש הממשלה, משה כחלון, שר הרווחה, הסתכל לו ישר בעיניים וכה תאמר לו: ״תקשיב לי, ביבי! אני לא נסיך בליכוד ואפילו לא בן נסיך, אך על ה"מם" הראשונה מתוך חמשת הממים של ז'בוטינסקי ״מזון״ אשר מוגדר בתורתו כחובה הבסיסית שעל המדינה לספק לכל אזרח רעב, למדתי מהנסיכים בליכוד. כי באור עקיבא, הישוב ממנו אני בא, לא התפנינו, לצערי, לעסוק בז׳בוטינסקי כי עסקנו במלחמת קיום יום יומית על הלחם. לכן תקשיב לי טוב טוב, ביבי! לא נולדתי שר, וכנראה שאף לא אמות שר, אבל במשמרת שלי לא יהיו בישראל ילדים רעבים! הבנת?״ (את המילה ״הבנת״ אתה יכול לצרוח, משה, שיבין!). כאן תציג בפניו את ה"פאנץ' ליין":  ״הממשלה שלנו, ביבי, תגדיר כיעד לאומי בעל עדיפות ראשונה במעלה פרויקט בשם: "ילד רעב זו חרפה לאומית! אחלה שם! נכון, ביבי? הקופירייטרים שלך יאהבו את זה... ואתה תראה, ביבי, כי כשנה לאחר הפעלת פרויקט זה לא יהיה ילד אחד רעב במדינת ישראל! אם אתה לא הולך על זה, ביבי, אני מפרפר (מלשון פורפרה...) אותך במרכז הליכוד, ומהיום והלאה אני, משה כחלון, כבר לא אהיה החיוך המתוק איתו אתה הולך לישון בלילה, אלא החלום הרע שלך!״....

אם כך תעשה, משה, אתה מנהיג. אך אם תבחר להתעלם ולא תישיר מבט לעיני הילדים הרעבים, הרי שאתה עוד עסקן חייכן ומשמים שעלה לגדולה, אך נרדם עמוק בשמירה (אגב, נתניהו לא יעז להתעמת איתך בנושא חברתי שכזה אשר יש לו קונצנזוס מוחלט בציבוריות הישראלית. כמו כן לא תהיה לו ברירה,  אלא ללכת איתך, שכן אתה נתפס בציבור כטרכטנברג האוטנטי).  

לעיתים נדירות מזדמנת לאיש ציבור שעת כושר לעשות את מעשה חייו. זוהי השעה שלך, מר כחלון. האם תהיה ראוי לה אם לאו,  על כך יעידו מעשיך והנתונים על מספר הילדים הרעבים בישראל בדו"ח שיתפרסם בשנה הבאה.

(יואב בלום, חבר מרכז הליכוד, חבר תנועת בית"ר, חבר קבוצת השחקנים בתיאטרון החדר)