עוֹלָמִי כֹּה צַר

שֶׁאֵינֶנִּי בַּר סַמְכָא לְהַתְווֹת קַוִּים שֶׁל מוּסָר

מַצַּב רוּחִי כֹּה הֲפַכְפַּךְ

שֶׁאֵינֶנִּי כֹּה יָמְרָנִי לוֹמַר מַהוּ אשֶׁר אֲמִתִּי

אֲנִי כֹּה מְסֻכְסָךְ עִם עַצְמִי

וַעֲדַיִן נִשְׁאָר בִּי מָקוֹם קָטָן לֶאֱהֹב אֶת עַצְמִי

אֲנִי אִישׁ פָּשׁוּט עִם חֲלוֹמוֹת שֶׁל גַּדְלוּת

לְמֵיטַב יְדִיעָתִי אֲנִי קַיָּם

אוֹמְרִים שֶׁאֵין לִי זְמַן וְגַם אֲנִי אָמוּת

שֶׁיָּמוּתוּ כֻּלָּם
מֵהַמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי עוֹמֵד, אֲנִי מֶרְכַּז הַיְקוּם