אני סופר את השעות. עוד מעט מתחיל יום כיפור. פחד אלוקים. בכל שנה אותו סיפור. דממה קשה והקשבה דרוכה. שבת שבתון נאמר שם. מה שבת? צום יום כיפור דוחה אפילו עונג שבת ומהו עונג אם לא ארוחה דשנה.
וְהָיְתָה לָכֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם (ויקרא טז, 29).
ומה אני? גר? מה יהיה? המקרר יהיה סגור ובפינת האוכל הקערה תהיה ריקה. אני לא אעמוד בזה. כלב עזוב ומורעב בישימון מדבר וציה. רק מלחשוב על זה נפשי מתענה. אתם אומרים שהצום טוב לבריאות ויפה לחשבון הנפש? לא אצלי. אצלי בטן מלאה טובה לבריאות וטובה לחשבון הנפש. שהרי זה העניין: חשבון הנפש.
אני מאחל לכם צום מאתגר וחשבון נפש נכון. ואם אתם לא צמים תחשבו גם עלי ותגניבו לי איזו עצם. עצם אמרתי? סתם דימוי. ארוחה.
ותעשו לי טובה. תגניבו לי בסתר. אלף, כי מה שבסתר זה לא בין אדם לחברו, אלא בין אדם לקונו ועם קוני יש לי יחסים טובים מאד, ובית, כדי לא לגרום לשומרי מצוות מפח נפש, כי לא טוב לבטל אונם וזמנם של הצמים ולעצבן אותם במחשבות תסכול וזעם על מי שלא צם, וגימל, שלא יחשבו שעושים להם דווקא, ודלת, "מים גנובים ימתקו" וזה לא צריך פירוש. אז תגניבו.
שיהיה לכם יום כיפור נכון כלבבכם ואיש באמונתו יחיה וגם כל היצורים שברא.
שלכם באהבה
- תיאודור
