הצטרפו לאיגרת השבועית

החלום הוא שיר לירי שכתבה אותו הנפש. החלום שואף להשיב את האיזון הנפשי. בתיאטרון החדר אנו עובדים גם עם חלומות ככלי ליצירה.


יואב איתמר: מה אם

מה אם היטלר לא היה מתאבד בבונקר שלו אלא חי ומגיע למדינת ישראל מתוך ניסיון שנהרוג אותו וכך תפרוץ מלחמת העולם השלישית? ב-1986 זה היה עוד אפשרי – לפחות בתיאוריה – ואז נכתב המחזה הזה ששכב במגרה של אמיר שנים רבות. ראיתי את ההצגה הזו בהצגה מיוחדת שנעשתה לתלמידיו ומקורביו. כפי שנרשם בתוכנייה: "במהלך ההצגה אנו נחשפים לתולדות חייו של הצורר, שנות חייו בבתי מחסה לחסרי בית, טרם עלייתו לשלטון, הידיד היהודי שלו, הרופא היהודי של אמו. סדר היום הכפייתי שלו, פרשת אהבתו לאחייניתו-למחצה, גלי ראובל, מערכת היחסים עם חברתו אווה בראון, הצמחונות ואהבתו למתוקים, קיטש ומוות".

למחזות של תיאטרון החדר יש שני צירים מרכזיים שעליהם אפשר למקם אותם. הציר האוניברסאלי – ציר התהייה על דתיות, והציר האנטי-פשיסטי. המחזה, תוך תצוגת משחק מדהימה של אמיר אוריין, כולא בתוכו שני צירים אלה. פעם אחד מחבריו אמר בחצי הלצה: "הוא עדיין סגור בחדר?" אבל דווקא בישיבה שלו בחדר, ליד השולחן ועם מיקרופון מדונה, יש עוצמה חזקה שיש בה גם מסר לגבי היטלר שבתוכנו, וכפי שכבר כתבתי במקום אחר, זהו המחזה הנכון, בזמן הנכון, המכיל בתוכו את רוח הזמן.

("יקום תרבות")

לאיגרת השבועית של 2012 . 1 . 5