הצטרפו לאיגרת השבועית

היצירה היא התגלמות המשאלה לעולם טוב יותר. היא התגלמות התקווה. היא הדרך לעולם טוב יותר. היא הדרך לגאולה.


האיגרת השבועית

יום ה', 2012 . 1 . 5

היטלר
וגם קוואקר, בלונדי ואווה

- הוידוי האחרון
מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

יום ו', 6.1,2012, 14:00

מוצ"ש, 7.1.2012, 20:30

יום ו', 20.1.2012, 14:00

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח.

-------
העלמה והמוות

מחזה: אריאל דורפמן

עיבוד: אבי גיבסון בר-אל ואמיר אוריין

בימוי: אבי גיבסון בר-אל

משתתפים: יעל נביא, אלחי לויט, זאב שמשוני

הפקה: קבוצת אורתו-דה

מוצ"ש, 7.1.2012, 20:30

יום ג', 10.1.2012, בשעה 20:30

יום ד', 11.1.2012, בשעה 20:30

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח.

לימודי משחק ובימוי
קורסים שנתיים מרוכזים
בתיאטרון החדר
טל', 03-5171818, וגם בדוא"ל

מידע באתר החדר: כאן

--------------

ייעוץ אישי:  
טל': 03-5171818, וגם בדוא"ל

מידע נוסף כאן
--------------

יש לך קטע? שלח/י אותו אלינו לאיגרת

--------------
לתגובות

--------------
אירועים בתיאטרון החדר
--------------

סרטוני החדר ביוטיוב

--------------

לאיגרות קודמות


באיגרת זו:

•   היטלר, הוידוי האחרון - ההצגה: תגובות
•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: הכרחי ואפשרי
•   חמוטל בר יוסף: שניים
•   פרשת השבוע: 12. ויחי: בראשית מ"ז 28 - נ'
•   סמדר שרת: פתאום
•   יואב איתמר: השקר / כיפה
•   רינה בשן: האיש
•   שושנה ויג ובלפור חקק: השמות שמורים במערכת
•   אסתר ויתקון זילבר: זְקֵנוֹתַי עֲלֵיהֶן הַשָּׁלוֹם
•   דנה בנטוב: אינטימיות
•   פינה חמה ליוצר/ת: ירקוני / שלונסקי
•   קליפ: Stilyagi
•   אודישנים דרושים: אולי יש כאן משהו בשבילך
•   אירועים: לוח הודעות
•   הכתובת על הדיר: עיון קצר

יואב איתמר: מה אם

מה אם היטלר לא היה מתאבד בבונקר שלו אלא חי ומגיע למדינת ישראל מתוך ניסיון שנהרוג אותו וכך תפרוץ מלחמת העולם השלישית? ב-1986 זה היה עוד אפשרי – לפחות בתיאוריה – ואז נכתב המחזה הזה ששכב במגרה של אמיר שנים רבות. ראיתי את ההצגה הזו בהצגה מיוחדת שנעשתה לתלמידיו ומקורביו. כפי שנרשם בתוכנייה: "במהלך ההצגה אנו נחשפים לתולדות חייו של הצורר, שנות חייו בבתי מחסה לחסרי בית, טרם עלייתו לשלטון, הידיד היהודי שלו, הרופא היהודי של אמו. סדר היום הכפייתי שלו, פרשת אהבתו לאחייניתו-למחצה, גלי ראובל, מערכת היחסים עם חברתו אווה בראון, הצמחונות ואהבתו למתוקים, קיטש ומוות".

למחזות של תיאטרון החדר יש שני צירים מרכזיים שעליהם אפשר למקם אותם. הציר האוניברסאלי – ציר התהייה על דתיות, והציר האנטי-פשיסטי. המחזה, תוך תצוגת משחק מדהימה של אמיר אוריין, כולא בתוכו שני צירים אלה. פעם אחד מחבריו אמר בחצי הלצה: "הוא עדיין סגור בחדר?" אבל דווקא בישיבה שלו בחדר, ליד השולחן ועם מיקרופון מדונה, יש עוצמה חזקה שיש בה גם מסר לגבי היטלר שבתוכנו, וכפי שכבר כתבתי במקום אחר, זהו המחזה הנכון, בזמן הנכון, המכיל בתוכו את רוח הזמן.

("יקום תרבות")

קישור קבוע

מקובל היה לומר ש"הכול הכרחי",

ויש גורסים כי "הכול הוא לא כלום".

אם כך, גם לומר ש"הכול אפשרי" אי אפשר.

אבל

אפשר לומר שהכול אפשרי

בסבירות מתקבלת על הדעת, שהיא אותה הסבירות שבה אפשר לדעת שאנו הולכים ומשתפרים עם הזמן.

(עמ' 33)

קישור קבוע

לא בַּשָּמַיִם

 

לא בַּשָּׁמַיִם

לא רָחוֹק

הַטּוֹב נָשַׁב.

 

הֲלא קָרוֹב הוּא מְאד

הֲלא פּה הוּא

 

הֲלא לַהֲטוֹ בְּיָדְךָ

לוֹחֵשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ

עַכְשָׁו.

-------

 

שיר הסולם

 

כְּשֶׁאַתְּ עוֹלָה בַּסֻּלָּם

אַתְּ רוֹאָה יוֹתֵר

 

כְּשֶׁאַתְּ עוֹלָה בַּסֻלָּם

אַתְּ נִזְכֶּרֶת מַה חָשׁוּב

לְכֻלֻּם.

 

כְּשֶׁאַתְּ עוֹלָה בַּסֻּלָּם

אַתְּ רוֹאָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר

 

וּמִשָּׁם אַתְּ מְכַסָּה בִּשְׂמִיכָה

אֶת כֻּלָּם.

 

כשאת עולה בסולם - ערב ספרותי-מוסיקלי

במוצאי שבת, 21 בינואר, יתקיים בביתם של נעמי ועוזי עילם, ערב ספרותי מוסיקלי המוקדש לשירים של חמוטל בר-יוסף בביצועה של הזמרת יעל תאי. רוב השירים הולחנו על ידי יעל תאי עצמה והם יבוצעו בליווי הפסנתרן סלאבה וינוקור ונגן הגיטרה עתני אורון.

כתובת: רחוב מבואות 68 סביון. מחיר כרטיס: 50 ₪. האירוע יתחיל בשעה 9. מספר המקומות מוגבל. לאישור השתתפות בטלפון 035348682. או במייל: eilamuz@netvision.net.il

קישור קבוע

(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)

 

12. ויחי: בראשית מ"ז 28 - נ'

ספר בראשית מסתיים בפרשת ויחי, בברכת יעקב לבניו, ובמותו של יעקב. תחילתה של פרשת ויחי, באזכור שיעקב בן 147 שנים, וחי בארץ מצרים מזה 17 שנה. הוא חש את המוות הקרב ומבקש מיוסף שיקבור אותו בארץ כנען, במערת שדה המכפלה. יוסף נשבע שיעשה כן. הפרשה מסתיימת במות יוסף. גם יוסף מבקש שיקברו אותו בארץ כנען. בינתיים חונטים את יוסף ומניחים במצרים, עד ליציאת מצרים. בזה מסתיימת פרשת ויחי. במרכז הפרשה ברכת יעקב לבניו.

 

הברכה הבולטת ביותר ברצף הברכות של יעקב לבניו, היא הברכה המכוונת ליוסף. בדיעבד, מייצג יוסף את הממלכה הצפונית שלאחר הפילוג - ממלכת ישראל. יהודה מייצג את הממלכה הדרומית - יהודה וירושלים בירתה. יש טוענים כי כותב הדברים, שהוא בן הממלכה הצפונית - ישראל - מבליט את יוסף בכוונה תחילה. מאוחר יותר נראה שהתרבות הירושלמית של תקופת הבית הראשון דגלה במונותיאיזם, בתיאוקרטיה ובריכוז הפולחן, וקידשה לפיכך את בית דוד, את מעמד הכוהנים ואת הקנאות הדתית: "ויאמר משה אל שופטי ישראל: הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל-פעור" (בלק, במדבר, כה 5).

"ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם ויתפשום ויורידם אליהו לנחל קישון וישחטם שם" (מלכים א, יח 40). התרבות הצפון-ישראלית דגלה במיזוג תרבויות, ולפיכך התירה ואף עודדה נישואי תערובת וייבוא של אלים ומנהגים אחרים. בניגוד לאלה סיפור מגילת רות מבסס את מלכות בית דוד דווקא על נישואי תערובת. 

 

נראה שהסיפורים על כיבוש הארץ, ההתנחלות, המקור של הישראלים, הממלכה המאוחדת, הניסיון להעצים את ממלכת יהודה לעומת הממלכה הצפונית (ישראל), הם בעלי מגמה דתית-פוליטית. בעניין זה מתנהל עדיין ויכוח בין החוקרים נאמני המקרא השמרנים, הטוענים לאמיתות הנאמר בתנ"ך, לבין החוקרים הביקורתיים, הרדיקאליים או המינימליסטיים, הטוענים שממלכות יהודה וישראל לא היו אלא מקבץ מפוזר של ישובים.

 

יוסף, בהיותו צעיר הבנים, כמו יצחק בנו של אברהם ויעקב בנו של יצחק, מועדף על ידי אביו וגם בעיני האל, כרמז למוטיב הצעירוּת, העובר כחוט השני לאורך החומש. הדת המונותיאיסטית הייתה צעירה יחסית לדתות האחרות בארץ כנען וסביבותיה ומחבר הכתובים מבקש להדגיש שדת צעירה זו מועדפת בעיני האל. 

קישור קבוע

פתאום זזים לי

חדרים בבטן

פתאום מתעוררות

הנפלאות

 

הוורד החשוף

ניצב מולי רב חסד

ונוסע לאיטו

אל הבאות. 

קישור קבוע

הַשֶּׁקֶר שבַּכְּתִיבָה לִמְגָרֶה

 

גַּלְעִין שֶׁל אָבוֹקָדוֹ,

מְאֻזָּן בַּגַּפְרוּרִים,

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יָנִיב פְּרִי.

-------

 

כיפה

 

תמונה ראשונה

(זאב יושב בחדר העבודה, מוציא אקדח ומנקה אותו)

זאב: לא, זה לא יהיה אקדח.

(בוחן שוב את תצלומי האוויר של היער התלויים בחדר עבודתו)

זאב: אולי סכין? זה יותר אישי. בשביל העבודה האחרונה בקריירה שלי, זה צריך להיות אישי.

זאבה: אתה בטוח בקשר לזה?

זאב: אם הבחירה שלי היא בין החיים של הבן שלנו לבין חיים של בן אנוש, אין לי ברירה.

זאבה: איך נקלענו לכל חיסולי החשבונות הללו?

זאב: זו כבר שאלה מיותרת כרגע. אל תסיחי את דעתי. החלטתי וזהו זה.

 

תמונה שנייה

זאב: רבותי, שמי זאב, עברו 9 שנים, 8 חודשים, ו-5 ימים מאז הפעם האחרונה שטרפתי.

כולם במקהלה: אנחנו אוהבים אותך, זאב.

זאב: כשהשתחררתי מבית הכלא, נשבעתי שלא אפגע לעולם לרעה בנפש חיה. היום אני מרגיש לראשונה בסכנת גיהינום.

שועל: למה הדרמות האלה, אתה נשמע כמו סרט של הולמארק.

זאב: קיבלתי משימה מהבוס. לטרוף את כיפה אדומה ולהשיג את המשלוח שלה.

תן: כל כך בעיה להשיג את המשלוח שלה? זה כמו לקחת סוכרייה מתינוקת.

זאב: זה חייב להישמע כמו סיפור ילדים.

שועל: זה כל כך קלישאתי. לא מתאים לעת המודרנית.

זאב: למה?

שועל: חסרים בני  אדם שעברו שחיטה כשרה, שאתה חייב לאכול ילדה קטנה? זה לא מוסרי.

זאב: וזה שהבן שלי, שנמצא בידיים של האריה, ימות, זה מוסרי?!

תן: אל תגיד את השם המפורש.

זאב: רואה? זאת ההוכחה. כולכם מפחדים ממנו. כולכם יודעים מה הוא יכול לעשות.

תן: תברח, תברח רחוק וחזק יותר מהר מכל זאב שברח. תברח לאלסקה.

זאב: אתה יודע שיש לו זרועות בכל מקום. הוא ימצא אותנו ויהרוג אותנו.

שועל: אני שמח שאני לא במקומך.

זאב: חפות מפשע היא דבר זמני.
שועל: אתה יודע טוב כמוני מה קורה במקרים כאלה. אם תטרוף אותה, אתה תמות.

זאב: מי יש בכל היער הזה שיכול עליי?

שועל: יש דרכים למות שאינן כרוכות רק במוות פיזי, הנשמה שלך תמות.

זאב: אוי אוי אוי, מישהו ראה את "מיליון דולר בייבי" יותר מדי פעמים. אין ברירה. אני הולך.

 

תמונה שלישית

(זאב אורב לכיפה אדומה)

זאב: הלו בובה, יש לך טיל בסל או שאת שמחה לראות אותי?

כיפה אדומה: ואו, גבר גבר, איזו שנינות. רק קצת חומר נפץ פלסטי, לפיגוע הקרוב של "הכיפות האדומות". לא כל יום פוגשים גבר כמוך. בנוי כל כך טוב.

זאב: את מדברת כמו מישהי שמזמן לא הזדיינה.

כיפה: יכול להיות.

זאב: מה אני צריך לעשות בשביל לזכות בסל שלך?

כיפה: הסל זה מה שמעניין אותך? אני רטובה מאז שראיתי אותך מרחוק.

זאב: מצטער מותק, אני גבר של אישה אחת.

כיפה: חבל, אתה יודע, כבר חשבתי להצטרף אליכם ביער.

זאב: בתור איזו חיה?

כיפה: חיית מין.

זאב: ואם לא?

כיפה: מחר כל היער הזה עולה בסערה השמימה.

זאב: מותק, אבל אני לא יכול כאן, זה חשוף מדי.

כיפה: חכה לי בבית של סבתא. תהרוג אותה. באותה הזדמנות אזכה בכספי הירושה.

זאב: ומה עם אימא שלך?

כיפה: אותה חיסלתי כשיצאתי הבוקר. אתה מבין זה הכל משחק. אני מצפה לראות אותך עוד עשרים דקות במיטה של סבתא כדי שנתחיל בקצת משחק מקדים. יאללה, זוז (טופחת לו על התחת).

 

תמונה רביעית

(שיחת טלפון)

זאב: תשמע, אריה, צדקת. היא עומדת לחסל את כולנו.

אריה: אתה לא רואה מוצא?

זאב: היא רוצה שאני אזיין אותה.

אריה: אז למה אתה מחכה?

זאב: לזיין בת אדם?! זה אנושי!!!

אריה: מה מפריע לך? (משייף את ציפורניו)

זאב: אשתי? האופן שבו אסתכל על עצמי אחר כך?

אריה: וזה שאני אתן את הבן שלך ללביאות, זה לא מפריע לך?

זאב: אתה יודע שאני אעשה הכול בשבילו.

אריה: זה לא רק בשבילו, זה בשביל כולנו כל חיות היער. תעשה מה שאתה צריך: תזיין, תשקר, תגנוב, תכרות בריתות, אנחנו לא יכולים לתת לפיגוע הזה להימשך!

 

תמונה חמישית

(זאב מסיים לרדת לסבתא, היא רוכסת את חזייתה)

סבתא: אז מה התוכנית?

זאב: ברגע שאני אוכיח לך שכיפה רוצה שתמותי, את לוקחת את האקדח הזה ויורה בה.

סבתא: ואז תזיין אותי?

זאב: כל הלילה אם אצטרך. עכשיו תתחבאי בארון ותתני לי את הבגדים.

(נכנס למיטה סבתא לארון. נכנסת כיפה)

כיפה: סבתא, הבאתי לך קצת C4  כדי שתוכלי לפוצץ את היער. סבתא, למה יש לך עיניים כל-כך גדולות?

זאב: כדי אוכל להפשיט אותך במבטי.

כיפה: למה יש לך אוזניים כל כך גדולות?

זאב: כדי שאוכל לשמוע את האורגזמה שלך כמו שצריך.

כיפה: ולמה הידיים שלך מכוסות בדם?

זאב: כי רצחתי.

כיפה: את סבתא שלי? איזה יופי!

סבתא: זונה!!! (יוצאת מהארון ביריות והורגת את זאב) 

קישור קבוע

הָאִישׁ שֶׁהֵיטִיב לִרְאוֹת אֶת אודֶם לְחַיַּי מִתַּחַת לַמֵּייק-אַפּ

אֶת קְמָטָי

אֶת שִׁנַּי הַשְּׁבוּרוֹת,

הִרְחִיק וְחָדַר אֲמוּצוֹת

לְנִבְכֵי מִנְהַרוֹת לְבָבִי.

רוֹכֵן וְרוֹכֵן שׁוּב וְשׁוּב

לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת קְלִפָּתִי

קישור קבוע

(רומאן מכתבים. הוצאת פיוטית, תשע"ב)

לך,

שלום.

 מכתב ארצי לחלוטין:

 אני יושב מול מכתבך וקורא כרטיסי זיכרון מן העבר. פעם כרטיס שלך, פעם כרטיס שלי ופעם כרטיס מחובר של שנינו יחד, שקשה להפריד אותו. בכל פעם שהכרטיס מתחבר קשה להתיר אותו כאילו מדובר בפלדת אל חלד.

 כשאת קרובה אליי הכי קרוב שאפשר, אני רואה אותך ברזולוציה גבוהה מאוד. אני מעדיף לומר רזולוציה, כי החיישנים של גופך רוצים שהכול יהיה חד וברור.

 אני שולח לך מכתבי זה עם שוליים פתוחים לתשובה.

 אני תמיד מעדיף שיחה ממתינה על הודעת משיבון.

 אוהבך

 

יקירי,

 אני מחפשת את נקודות התפנית בעלילה ואיני מוצאת. אני מיואשת לחלוטין. לא יודעת כיצד אצא מן הבוץ הזה שאני הכנסתי את שנינו לתוכו. אנו טובעים בים של מילים. מחבקים את המחשב כל אחד בביתו. אני מרגישה שהחוּט שקשרנו נֶעלם. לא יכולה למצוא את השביל לצאת מתוך הסבך. קראתי לך שיר בטלפון לפני כמה ימים, לא שלי. שיר של משורר ידוע. המשורר התחנן לקצה של חוט, גם אני מתחננת  לקצה של חוט. לצאת מתוך הסבך הזה.

- - - -  

 זה ברור שאני מתַפקדת בעולם בלתי נראה. אסור שיראו אותי בבירור באור יום. באור היום אני מטושטשת. לא מזוהה, מעורפלת. איני שלךָ ואינך שלי. עולמך - עולמך. עולמי - עולמי. אין אהבות שׂמחות, אמר פעם יוסי בנאי בשיריו של ז'ורז' ברסאנס. השאלה אם אנו אוהבים מאוהבים. מה אנו כעת?

 איני יודעת מה אנו כעת. אתה תאמר לי שוב בקול הבוקר כשתקרא את מכתבי. אולי נפסיק? מה אנו צריכים מכתבים אלה? הם פוגמים בקשר בינינו. כשאתה אומר זאת, אתה יודע שאין בינינו באמת קשר. אתה אומר לי כשאני נסערת. את בשׂר מבשׂרי, ומוסיף ומנסה להרגיע אותי במילים יפות של חמלה מתוקה.

 כשאני צריכה אותך איני יכולה ללחוץ על כפתור שתגיע. זה הולך ומסתבך, אהובי. פעם כשהייתי נסערת, הייתָ חוצה את הארץ במהירות כדי להרגיע אותי. - - - - כעת אינך יכול להגיע. איני יודעת מתי תוכל. מתרחק בעל כורחך. אני רוצה שתבוא. רוצה שנטייל יחד. נדבר נתחבק.

 אני יודעת מה חסר. חברות כזאת רצופה. שנוכל להיות, בוא נאמר, שבוע ימים יחד. ויודעת יותר מכול, שלעולם זה לא יהיה. זוכר שאמרת לי פעם. כל כך אני רוצה שנחיה יחד לתקופה מסוימת. מספיק לי שבוע. שנתעורר יחד. נכבה את השמש כל יום. נשב לאכול. נקלף מלפפונים. נאכל סלט שתכין. כמה פעמים סיפרת לי על הסלט שהכנת. היינו יחד בחלקים במשיכות מאוד קצרות. שעה. שעתיים. מקסימום ערב ולילה. היינו פעם יום שלם. עשרים וארבע שעות. היינו פעם.

 ומה כעת. כעת אני מצוירת בגעגועים מטורפים. משייטת בספינת טילים מרגישה כמו במלחמה. מחפשת מפרץ כדי לעגון. מחכָּה שתבוא. מחכה שתפתיע. מחכה לך.

 צריך לחכות המון כדי לזכות בתשומת לב אמיתית. לפעמים אני לא רואה את הסוף. הוא מתרחק הסוף הזה.

 לילה טוב

 איזה סיבוך.

קישור קבוע

סָבָתִי הָאַחַת, גִּ'ינְגִּ'ית, חסונה, תְּמִירָה,

חִיּוּכָהּ לוֹעֵג, לְשׁוֹנָהּ שִׁפּוּד בְּלֵב אִמִּי.

זוֹ אִמִּי, אוֹמֵר אָבִי,

שֶׁהָלְכָה מַכּוֹת עִם עֲרֵלִים

לְהַצִּיל כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִים.

 

אוּלַי מִזֶּרַע עֵשָׂו בְּאַחַת הַפְּרָעוֹת, חָשַׁבְתִּי,

אֶת מַכּוֹתֶיהָ עַל יַשְׁבָנִי הַקָּט לֹא שָׁכַחְתִּי.

 

שָׁעוֹת רְאִיתִיהָ רוֹכֶנֶת עַל קְלָפֵי הַמִּשְׂחָק,

וַעֲגִילֵי הַזָּהָב בִּתְנוּכֵי אָזְנֶיהָ מַבִּיטִים בִּדְמָמָה.

אַלְמָנָה, שֶׁבַּעֲלָהּ  נִטְמַן אֵי שָׁם בּעַרְבוֹת רוּסְיָה בְּעֵת מִלְחָמָה.

 

עַל מִטַּת חָלְיָהּ,

לִפְנֵי מוֹתָהּ, נָשְׂאָה מִשְׁאָלָה:

"קִינְדֶּרְלָךְ*, חָיִיתִי דַּי. אֵין לִי טְעָנוֹת אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

וְהָעִקָּר שֶׁלּא תָּרִיבוּ."

עָצְמָה עֵינֶיהָ וְהֵשִׁיבָה נַפְשָׁהּ לְבוֹרְאָהּ כְּצַדֶּקֶת גְּמוּרָה.

גַּם נְמָשֶׁיהָ כָּבוּ עִמָּהּ.

 

זְקֶנְתִּי, אֵם אִמִּי, שַׁתְקָנִית  הָיְתָה.

קְטַנָּה, צְנוּמָה, יְדוּעַת חֹלִי, מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמְעָה מִפִּיהָ תְּלוּנָה.

רֹאשָׁהּ עָטוּף מִטְפַּחַת, רְכוּנָה תָּדִיר עַל סִדּוּר תְּפִלָּתָהּ.

עֵינֶיהָ חוּמוֹת,

לְיַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים חִלְּקָה בְּשַׁבָּת סֻכָּרִיּוֹת,

מִזּוּטוֹת בְּחַיַּי הִתְפַּעֲלָה בְּלַחַשׁ - "נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת"...

בִּשְׂעָרִי עִצְּבָה תַּלְתַּלִּים, לְהֵרָאוֹת אֶל שְׁכֵנִים, גֵּאָה בְּיָפְיִי.

 

עִם סָבִי לֹא חָיְתָה בְּשָׁלוֹם. לֹא אַחַת תִּכְנְנָה פְּרֵדוֹת.

חָלְפוּ הַשָּׁנִים, הִזְדַּקְּנוּ, שָׁקְטוּ הָרוּחוֹת, גַּם נִשְׁבְּרוּ צְלָעוֹת,

וּבְמִטַּת הַדְּוַי בִּקְּשָׁה עוֹד לִחְיוֹת וְאֶת סָבִי לִרְאוֹת.

וּבְקָרְאָהּ יוֹסְל יוֹסְל, נִשְׁמְטָה נִשְׁמָתָהּ.

 

תְּהֵא נִשְׁמָתָהּ שְׁמוּרָה בְּעֵדֶן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

 

* ילדים

 

(אסתר ויתקון זילבר, משוררת וחוקרת)

קישור קבוע

המילים שלך במקומות שצריך
רק המילים שלך רק האוזניים שלי
והעולם כולו מקשיב

השתיקות שלנו באין אדם
כל כך קרוב לעצמך
יותר מזה אין אהבה
זה כל העולם לא רק
עצמך.

(דנה בנטוב, משוררת, מנחת יוגה)

קישור קבוע

יפה ירקוני ז"ל

(1925 – 2012)

» זמרת של כולם: פרידה מיפה ירקוני
» "זמרת המלחמות" נגד המלחמה
» בתה של ירקוני על הפרק הסודי בחייה



אברהם שלונסקי

קטע נדיר: על אדם ומחשב. 1968. מראיין אבשלום קור ומיכל גוברין הצעירים.

הראיון המלא כאן.

(העברה: איריס הרפז)

קישור קבוע

לא קליפ. סרט (2008). לציון 20 שנה להתפרקות ברית המועצות. במלחמת העולם השנייה נחשפו אזרחי ברה"מ לתרבות המערב. לאחר המלחמה נוצרה תנועה חברתית המחקה את סגנון החיים האמריקאי. זו הייתה תרבות מחתרת שנשענה על אידיאולוגיה פוליטית. תקליטי ויניל מוברחים נצרבו על צילומי רנטגן וכו'. השלטון הקומוניסטי רדף אותם. יש טוענים שהם ההיפסטרים הראשונים של המאה העשרים. על התופעה – כאן. הסרט שזור בקטעי מוסיקה תקופתיים. חלק ראשון שלו מובא כאן. (חלק 2 | חלק 3 | חלק 4 | חלק 5 | חלק 6). רוסית, תרגום לאנגלית.

קישור קבוע

נא לעבור לדף אודישנים דרושים.

 

קישור קבוע

היטלר

 

וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון

- הוידוי האחרון

 

ביצוע וירטואוזי!  (חיה בראל, קול ישראל)

הייתי מהופנט!  (אלי הוז, במאי-יוצר, יועץ ומנחה קבוצות)

יהלום של יצירה!  (שני לרר, שחקנית ומנחה).

חוויה מדהימה!  (איריס הרפז, שחקנית ומוסיקאית)

עבודת המשחק הטובה ביותר שראיתי בימי חיי!  (רן בן עזרא, שחקן ומנחה)

הצגה שמעוררת את הצחוק האמיתי והעמוק!  (הילה גלסר, מחזאית ושחקנית)

מדהים! הייתי מהופנטת.  (רותם זיו, שחקנית ומנחה)

״היטלר״ - יצירה מלאה עוצמה!  (דורית אבנט שחקנית ומנחה)

תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!  (יואב איתמר, שחקן, מנחה, מבקר תיאטרון)

משחק וירטואוזי בהצגה חזקה, מטלטלת ומעוררת מחשבה!  (יוסי זיו, מנחה ושחקן)

"היטלר" בחדר, הופך את הבטן!  (ירון פרידמן, מעצב, מנחה, מפיק)

מושלם!  (ערן שיין, שחקן)

 

היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-30 באפריל 1945. הוא נמלט וחי בסתר. עתה הוא זקן ויודע שימיו ספורים. הוא חולם להגיע למדינת ישראל כדי שהיהודים יהרגו אותו, ואז הוא מאמין, יתעוררו כל הנאצים בעולם ויפתחו במלחמת עולם סופית והמוות שלו יסמן את תחילת סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל וכאן אנו פוגשים בו, ישיש נרגן והזוי.

 

במהלך ההצגה אנו נחשפים לתולדות חייו של הצורר, שנות חייו בבתי מחסה לחסרי בית, טרם עלייתו לשלטון, הידיד היהודי שלו, הרופא היהודי של אמו. סדר היום הכפייתי שלו, פרשת אהבתו לאחייניתו-למחצה, גלי ראובל, מערכת היחסים עם חברתו אווה בראון, הצמחונות ואהבתו למתוקים, קיטש ומוות.

 

המחזה מבוסס על דברים שכתב ואמר היטלר

ואלו עובדו יחד עם טקסטים מקוריים ליצירה מלאת הומור שחור, מצמררת וגרוטסקית.

 

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

יום ו', 6.1,2012, 14:00

מוצ"ש, 7.1.2012, 20:30

יום ו', 20.1.2012, בשעה 14:00

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח.

(לקבלת התוכנייה)

--------------

 

העלמה והמוות

 

 

"הצגה עזה והתמסרות השחקנים כובשת ומצמיתה. הצדעתי לגיבסון על ההישג שלו כבמאי. הוא מיצה עד הקצה את דחיסות החלל והפך את החדר לתא עינויים - הן זה שבזיכרונה של פאולינה והן זה המתקיים במישור שבו מתרחשת ההצגה. גם כסא הגינקולוג הוא בחירה מושלמת. הטקסט של דורפמן הופך את הקרביים".

(נאוה סמל, סופרת)

 

גרסה חדשה ומסעירה למחזה של אריאל דורפמן. נכתב כביקורת על משטרו הדיקטטורי הרצחני של פינושה. פאולינה שומעת ברדיו כי בעלה חרארדו, משפטן מצליח, התמנה לעמוד בראש ועדה ממלכתית שתחקור את הפשעים שנעשו בידי אנשי המשטר הקודם, משטרו של הרודן פינושה, אבל לא מקרים של עינויים שבהם המעונים נותרו בחיים.

באישון לילה, מגיע אורח לביתו של הזוג. מתברר כי הוא רופא בשם דוקטור מיראנדה. פאולינה אשר בעברה נרדפה על רקע פוליטי, נאסרה ועונתה בבתי הכלא של הדיקטאטור, מזהה את קולו של הרופא כמי שהיה אחראי לעינויים שלה, ואף אנס אותה. את מעשיו הוא נהג לבצע לצלילי הרביעייה "המוות והעלמה" של שוברט. היא מחליטה לערוך לו משפט שדה ולגרום לו להתוודות על פשעיו.

 

מחזה: אריאל דורפמן

עיבוד: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

בימוי: אבי גיבסון בר-אל

ייעוץ חזותי ועיצוב תלבושות: דלית ענבר. וידיאו: אופק בריסקר

משתתפים: יעל נביא, אלחי לויט, זאב שמשוני

עוזרת במאי: רינת מוסקונה

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין

מבית היוצר של קבוצת "אורתו-דה"

בניהול האמנותי של ינון צפריר

יום ד', 4.1.2012, 30:30

יום ג', 10.1.2012, 20:30

יום ד', 11.1.2012, 20:30

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח.

----------------------------

"המליאה" של תיאטרון החדר

דלת פתוחה ליוצרים ולצופים.

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה.

הפגישה הבאה של המליאה:
יום ו', 13.01.2012, בשעה 16:00

בחדר ברחוב הרב קוק 8, תל-אביב. טל': 03-5171818

במקום מוגש כיבוד קל והוא מוגדר כמקום פרטי
תשלום: 20 ש"ח כולל כיבוד. משך הפגישה: 3-4 שעות בערך.

אפשר להשתתף ואפשר לצפות בלבד.

"המליאה" פתוחה לכל. רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818.

 

נו-אקסיט

- מוצגת משנת 2002 ועד היום מרתקת ומסעירה.

בעקבות מחזהו הקלאסי של ז'אן פול סרטר.

תרגום ועיבוד: אמיר אוריין. בימוי: אבי גיבסון בראל ואמיר אוריין. 

משתתפים: שלי גורל, רותם זיו, אבי גיבסון בר-אל, עמירם שניר.

מוצ"ש, 28.1.2011, בשעה 20:30, בתיאטרון החדר, רחוב הרב קוק 8, תל אביב

רק בהזמנה טלפונית. טל': 03-5171818.

לקבלת התוכניה ללחוץ כאן. פרטים נוספים ע': נו-אקסיט

 

אורטל חייבת למות

מותחן פסיכולוגי.

אחד מסופרי המתח המצליחים בארץ פותח את הפה בערב פרובוקטיבי. הוא חושף בסערה את הסודות שמאחורי כתיבת ספרי "אורטל" ומגלה פרטים מספרו החדש. אורטל - דוגמנית, בלשית, מרגלת ומומחית לאומנויות לחימה. בכל ספר היא מצליחה להציל את העולם מחדש, לתמרן אנשים רמי מעלה ולהגיע בזמן לתצוגת האופנה, מבלי לאבד שערה  מתלתליה.

עכשיו היא חייבת למות.

בהשראת "על אמת" מאת רוני גלבפיש. מחזה: איתמר נצר, שרון שלומי, רונן קובלסקי.

בימוי: יניב מויאל. עוזר במאי: רן בן עזרא. משחק: שרון שלומי, איתמר נצר, רן בן עזרא.

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין.

תיאטרון קרוסל, דיזנגוף 75 צל אביב, מוצ"ש, 21.1.12, בשעה 20:30.

מוצ"ש, 18.2.12, בשעה 20:30. להזמנות: 057-7827000.

בתיאטרון החדר, הרב קוק 8, תל אביב, מוצ"ש, 4.2.12 בשעה 20:30.

להזמנות 03-5171818, 0525284234.

 

אנסמבל קוקייה: תחושת בטן

תיאטרון בתנועה סוחף וססגוני. סיפורה של אישה היוצאת כנגד התפקידים החברתיים שהוטלו עליה כאישה. לידה, אמהות, קנאה, תחרותיות, מניפולטיביות, דימוי הגוף, שיפוץ הגוף ושאיפה לשלמות. בואו לגלות שלמות נשית אחרת ויחסים חדשים בין נשים. מסע מרגש של עוצמה, צחוק וטירוף חושים.

בימוי: רן בן עזרא ושרון שלומי. מחזה וכוריאוגרפיה: שרון שלומי.

משחק ומחול: אדרה שפיגל, ליאור ג'ייקובס, רונית הריס, שלי בן אברהם, שרונה בוטנרו ושרון שלומי. עיצוב תפאורה ותאורה: סיון יחזקאלי וענת בילו.

עיצוב תלבושות: לילך שדה ורותם בצלאל. עריכת סאונד: איתן בהר. מנהל הפקה: איתמר נצר. ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין – תיאטרון החדר.

יום רביעי, 18.1.12, בשעה 20:30, תיאטרון יפו - הערבי עברי , מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה, להזמנות: 03-5185540, 0545-335135.
http://www.youtube.com/watch?v=x9R0Dj8l7NE

 

יומן היריון

הילה גלסר - שחקנית יוצרת. רינה לביא - מעבדת למחזה ובמאית

ואמיר אוריין המורה והיועץ האומנותי

"כמו שלא ראיתי הרבה אבות ברחובות ככה לא פגשתי הרבה גניקולוגיות במרפאות.

מה זה אומר עלינו? שגברים מתעניינים בכוס שלנו יותר מאיתנו?"

"'יומן היריון' - סטנד אפ נוּגֶה. בשפה קולחת, משעשעת ומרגשת, היא חושפת בפני הצופים את תהליך ההיריון שלה, מרגע ההתעברות ועד לידת בתה עדן. נורמות חברתיות, פערי דורות, זיכרונות ילדות, זוגיות והבחירה ללדת לידה טבעית. כל אלה מקבלים ביטוי בהצגה שמעבירה את הצופה חוויה בה הוא נע בין צחוק לבכי, ללונה פארק של רגשות, כמו שרק אישה בהריון חווה מרגע יצירת חיים חדשים ועד לרגעי השיא של הלידה.

תיאטרון הסמטה ביפו העתיקה.

25.1.12, בשעה 20:30.  26.1.12, בשעה 21:00. 

8.2.12, בשעה 20:30.   9.2.12 בשעה 20:30.

וכמובן הנחה לכל חברי החדר, הילה גלסר: 054-570-0704

 

צפירמיהו

ההצגה שעוררה את המחלוקת הגדולה ביותר בפסטיבל עכו 2011. בהפקת תיאטרון הנגב.

בהשתתפות שלושה יוצרים בוגרי תיאטרון החדר: איסי ממנוב, ג'וש שגיא, מיכל גיל.

מאת: נטלי כהן וקסברג. בימוי: איסי ממנוב
משתתפים: ג'וש שגיא, מיטל ילינק, מיכל גיל.

07.1.2012, בשעה 20:30, אולם ענת ברזילי, בדרך מנחם בגין 98, תל אביב.
הנחה מיוחדת לאנשי החדר: 25 ש"ח בלבד. להזמנה: איסי - 052-273-4496

 

המרכז לתיאטרון של עכו מציג:

"אום מוחמד"
05+07.01 | ה' + ש' | 21:00 | בכורה מאת סמדר יערון כלת פרס לנדאו.
26.1 + 2.2  |  ה' |   21:00     
מספר המקומות מוגבל ל-40 – ההצגה מתקיימת בבית בעיר העתיקה.                       
היצירה הראשונה בסדרה "עכו אהובתי". מפגש בין ראיון מצולם של סמדר יערון שמראיינת את חמדי מוסא (אום מוחמד) העכואית לבין האמנית שצופה בראיון בדמותה של קשישה שעוצבה בהשראת קרובות משפחה וחומרים אישיים של היוצרת.

"כתמים"

19.1  |  יום ה', 21:00  | סיפור אוטוביוגרפי-פנטסטי  מאת נדב פרידמן.
*ההצגה שהשתתפה בפסטיבל עכו האחרון
סיפורו של נדב פרידמן, יליד קיבוץ חולתה, שנפצע באורח קשה במבצע בשכם בעת שירותו הצבאי. בעוד הרופאים סברו כי לא יוכל ללכת, נלחם על שיקומו במשך שנה, עד שחזר לתפקוד מלא.

לפרטים נוספים: טובי דיקמן, המרכז לתיאטרון של עכו 054-589-7954. Acco.tc@gmail.com

 

יובל מסקין מעשן ומדבר - המופע המלא*

מופע יחיד לשני משתתפים ואורח.

"בימוי": רועי נווה. "משחק": יובל מסקין.

"אחד ממופעי התיאטרון המבדרים ביותר שניתן להעלות על הדעת... סיטואציות מוטרפות ...קרקס תיאטרלי אמיתי" (צבי גורן, הבמה).

אוסף של עשרות סיטואציות ורגעים שמעט מאוד שחקנים או בימאים, היו מציגים אותם יחד כמופע על הבמה. מאגר זה, מאפשר בעצם קרקע למופע שלא תוכנן מראש אף פעם. החומרים הללו הינם אופציות שניתן להשתמש בהם בעת הצורך. ביצירה זו אין עלילה ותהליך, אין מצב וקונפליקטים, אין דמות ויחסים, אין טקסט קבוע, אין רצון ומעצור, אבל יש לנו כוונה לנסות לעניין את הקהל, תוך שימוש בטבע האנושי והשעמום היומיומי.

חלקים מהמופע הוצגו לראשונה בפסטיבל ניסוי 7 - ביכורי העיתים ובפסטיבל א-ז'אנר 8 תיאטרון תמונע.

7/1 בשעה 20:00 קוד הנחה 2012. תיאטרון תמונע "האנגר"

להזמנת כרטיסים: 03-5611211.

 

Fade

שני שחקנים אנונימיים, בני 30, מחליטים לערוך לעצמם ערב מחווה והצדעה חגיגי, שלאחריו הם יעזבו את הבמה לתמיד תוך סגירת חשבון עם עולם התרבות והבידור של מדינת ישראל.

זוכת פרס השחקנים הטובים ביותר (פסטיבל עכו)

לפרטים נוספים: (כאן)

13-14/1 ו המופעים בשעה 20:00 ובשישי ב 21:00 , קוד הנחה בינואר 700

תיאטרון תמונע. להזמנת כרטיסים: 03-5611211

 

ראש עקום מאת נאוה סמל

ספר חדש בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן

"מול הדפים המשורבטים האלה, אני שואל את עצמי האם לאחל לך, ילד שלי, לרשת מהוריך את מתנת האמנות, או שמא עדיף שתלך בתלם המשפחתי הבטוח ותרקח תרופות לחולים.

וכי איזה מרפא יכול אמן להעניק לגוסס, ואיזה מזור יכול המוזיקאי או הסופר להציע לפצוע שדמו שותת, או לבעל המום? יש הטוענים נגדנו האמנים, כי תרומתנו לעולם בטלה. לגבי דידם, האמן, שלא כמו האיכר, הרוקח, או המורה, הוא מיותר, שכן המלים והצלילים והמראות יכולים להתקיים גם בלעדינו. האם לאחל לך חיי אמן שנע במטוטלת בין אפסות ושפלות לבין שיכרון הטווס שהכול מכרכרים סביבו ומחמיאים לו על זנבו המפואר, או לקוות שהכישוף הזה כמוהו כקללה, ייחסך ממך?

מוטב שלא תשאל אותי ברגע זה. לו ניתנה לי הבחירה עכשיו, אין לי ספק במה הייתי בוחר..."

לפרטים: שרה ברהום, עדו פרץ - יחסי ציבור, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן 052-4207337

לרכישה באתר: צומת ספרים

 

אלי הוז - סיפור על הדרך

לכם ולחבריכם - מתאם זמנים עם מי שמעוניין (חברות, חוגים חברתיים וכד'). אשמח לבוא ולהעביר שעה-שעתיים בסיפורים ושיחה סביבם, (-: סמטת מזל אריה 18, יפו העתיקה.

טל': 050-560-6670. דוא"ל.

ימים יפים ולילות טובים ואהבה חמה - אלי.

http://www.youtube.com/watch?v=Drwlkx85Wmg

 

יעל נביא: ייעוץ אומנותי והנחייה בכתיבה

מחזה, תסריט, רומן, סיפור קצר. יש לך רעיון לספר? חומרים אישיים המחפשים במה? רוצה ללמוד איך לערוך ולעבד טקסט לתסריט או מחזה?

מחזאית, עורכת דרמטורגית, בימאית ותסריטאית, מעבירה פגישות ליווי מקצועי ושיעורים פרטניים בכתיבת טקסט. הנחיית תהליכי הכתיבה בימוי ועמידה מול קהל משלב הרעיון עד ליצירה המוגמרת.

לפרטים נוספים ולקביעת פגישה: 052-223-1555

חומרים ניתן לשלוח למייל: pisi@netvision.net.il

 

חזקה מברזל

רק זוגיות עם עצמך תביא לך יחסים של אהבה, שפע והצלחה. סדנת "חזקה מברזל"- 11 מפגשים שיזיזו אותך לאן שצריך. מבוסס על רב המכר בעברית ואנגלית, בשם זה. כלים מעשיים לשיפור היחסים שלך עם עצמך ועם העולם. תקשור, NLP, דמיון מודרך, תיאטרון והכוח התומך של הקבוצה.

מתחילים: יום רביעי, 18.01.12, 20:00 – 22:00

במרחב הקסום שלי. הרב פרידמן 43, תל אביב.

עלות: 1800 ש"ח. בהרשמה מוקדמת: 1600 ש"ח, אפשר עד ארבעה תשלומים.

יהודית קונפורטי, מאבחנת ויועצת בתקשור, מטפלת מוסמכת ליחידים ולקבוצות.

054-624-0131.  Kjud59@gmail.com

 

דרושים צעצועים

יש לי תינוקי בן שלושה חודשים. איך שהזמן עובר. מחפשת עבורו בגדים צעצועים וכל מה שיש לכם בבית שקשור לתינוקות ואין לכם מה לעשות איתו, אני גרה בפתח תקווה.

המייל שלי , או בפלאפון : 054-622-0454

ויוי דורני

 

מחשבים - תיקון

שחר נגר: 050-764-8002

 

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח: (הדוא"ל שלנו)

קישור קבוע

כל מילה נוספת

"התלמידים נשאו שלטים נגד גזענות, הריסת בתים ועוד,

דבר אשר נוגד את חוזר המנכ"ל"...

מתוך מכתב ששלח משרד החינוך למנהל בית ספר בערערה,

שתלמידיו השתתפו במצעד זכויות האדם בתל אביב (הארץ)

-------------- -------------- --------------

מריל סטריפ

היא אחת ההוכחות לכך ששחקן לא חייב להיות אינטליגנטי על מנת להיות שחקן גדול. בראיון ל-cnn ("רואים עולם", ערוץ 1, 31.12.2011), עם צאת סרטה על ראש ממשלת אנגליה לשעבר, מרגרט ת'אצר, ציטט המראיין את ג'ין הקמן שאמר עליה ש"למריל יש חיוך של הג'וקונדה". מריל הגיבה: "מה זה ג'וקונדה? נחש?"

"לה ג'וקונדה" - מונה ליזה. לא אנקונדה





מריל סטריפ















-------------- -------------- --------------

שוטף פלוס

עם איתי יטוב (בוגר תיאטרון החדר)

בלוג סטירי בוידיאו, מתעדכן אחת לשבוע (כאן)

-------------- -------------- --------------

הטלוויזיה החברתית

סרטונים ומבזקים   

(אהוד שם טוב, 052.5433100)

-------------- -------------- --------------

הירקון 70

מהדורת חדשות שבועית

(הירקון 70)

-------------- -------------- --------------

גרפיטי

אם כולם היו מקבלים את המחזה היינו יכולים לשאול את עצמנו: "איפה טעינו?"

אם אף אחד לא היה מקבל את המחזה היינו יכולים לשאול: "איפה הם טעו?"

(השחקן במחזה "היטלר")

--------------

ניתן לך הזדמנות להתבטא, דוקטור. אתה יכול להיות שקט. פשוט לא הייתי רוצה להוריד את ה...מחסום, מהפה שלך, כך קוראים לזה, לא?

(פאולינה במחזה "העלמה והמוות")

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב הירקון 29, תל אביב 6801138
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il