שלום חברות וחברים,
בימים אלו זכה השחקן ז'אן דוז'ארדן בפרס גלובוס הזהב על משחקו בסרט "הארטיסט". יש אומרים כי הסרט בדרכו לזכייה באוסקר. יפה. בזכות מי, אתם שואלים, ואם אינכם שואלים, ראוי שתשאלו. לא. לא בזכותו של דוז'ארדן מפריס הפרסים, שהוא כשלעצמו שחקן מחונן, אלא בזכות אוגי. שום פרס לא ניתן לאוגי וזוהי הדרת כלבים בשיא שִׁפְלוּתָּה. תשפטו בעצמכם. להלן ציטוט מתוך Ynet:

"אוגי לא פצה פה, ולא נטר טינה. הוא לא מתעסק בדברים האלה. אוגי הוא כלב שלא נושך, ובסרט האילם בו הוא משתתף - גם כשהוא נובח, קולו לא נשמע. אבל אוגי התמים ורב הקסם לא צריך לקדם את עצמו - יש מי שעושה זאת בשבילו: מהמעריצים האנושיים הרבים שנוהרים אחריו ועד בכירים בהוליווד, וביניהם סטיבן שפילברג - כולם מבקשים לתת לאוגי מועמדות לאוסקר: "תנו לחיות לזכות". ואם זה יקרה, יש לדוז'ארדן סיבה טובה לחשוש, וגם לג'ורג' קלוני (שהתלונן בטקס על כך שאוגי גונב לו את ההצגה)".

במקום אחר במאמר טוען הבמאי שלא מגיע לאוגי פרס בגלל - שימו לב: הוא לא שחקן. הוא לא מרגיש וכל מה שהוא רוצה זה נקניקיות". שמעתם חוצפה כזאת? "לא מרגיש" אלעק. אנחנו הכלבים הגזע הכי מרגיש בעולם! "אם ישפילונו – לא נושפל? אם יעליבונו לא נעלב?" נעלבתי עד עומק נשמתי. עניין הנקניקיות זה סיפור אחר. אני שואל אתכם: זה פייר?!

שלכם באהבה
תיאודור