הצטרפו לאיגרת השבועית

"תיאטרון החדר הוא בשבילי ארגז הכלים לחיים" (עינת ויצמן, שחקנית ובמאית, בוגרת תיאטרון החדר)


"המליאה" של תיאטרון החדר
דלת פתוחה ליוצרים ולצופים.

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה.

הפגישה הבאה של המליאה
מתקיימת ביום ו', 24.09.2010, בשעה 16:00

בחדר ברחוב הרב קוק 8, תל-אביב. טל': 03-5171818

במקום מוגש כיבוד קל והוא מוגדר כ"מקום פרטי"

"המליאה" פתוחה לכל. רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818

להתראות,
אמיר

 

ליהוק
שירות מיוחד של תיאטרון החדר
לתלמידי קולנוע וטלוויזיה: סיוע בליהוק שחקנים לסרטים.
השירות ניתן ללא תשלום. טל': 03-5171818 , amir@roomtheater.co.il

 

 

תיאטרון הסמטה

מנהל אמנותי: אבי גיבסון בראל איש החדר

למשפחת תיאטרון החדר כולל חברי האיגרת השבועית: כרטיסי הנחה!

תיאטרון "הסמטה"- רחוב מזל דגים 8, יפו עתיקה,  http://www.hasimta.com  

טלפון להזמנות: 036812126.  פקס: 03-6814024
hasimta.theater@gmail.com

-------------- 

 

אחותך - מחזה מוסיקלי

הזירעון והביצית, חכמה ובינה, הכותב, הבימאית, נפגשו בחדר אצל אמיר בדרך לפסטיבל עכו.

רגע לפני עכו - הצגת הרצה בירושלים!

אלוהימה - הילה שרעף גלסר - בוגרת תיאטרון החדר, מופיעה ב"בפנוכו" וב"יומן ההיריון שלי".

אחותך הקטנה - דורית אבנט - בוגרת תיאטרון החדר, מופיעה ב"מילות מפתח".

יהודית - נורית אטיאס - בוגרת ניסן נתיב, מופיעה ב"הנערה שלא ידעה לכרוע ברך".

האדמו"ר - עופר גולני - הכהן הגדול, אלטרנטיבה, כת השפן.

קלידים - מיקי בוסידן.  בס - נועם ברטוב. נגנים בוצינא

ביום שלישי, 21 בספטמבר, בתיאטרון המרתף, סמטת פטרסון, עמק רפאים 6, בשעה 21.00. מומלץ לחנות בחניון של גן הפעמון, בתחילת עמק רפאים.

ע"ב שקל כניסה אך יש הנחה ל מ"ב שקלים למי שמציין כי הגיע דרך איגרת החדר.

כרטיס הכניסה הינו ספרון המכיל את הטקסט המלא ותמונות, גם אחת של אמיר עם חתול.

 

ז'טם מון אמור

(ישראל 2010) בימוי: אביגור וייל (83 דקות, עברית) (83 min., Heb)
משחק: אביגדור וייל, איריס הרפז
- שחקנית תיאטרון החדר, אשר ברנשטיין.
סרטו החמישי של הבמאי אביגדור וייל. דרמה המתארת
את קורותיו של ארי קורצוייל, אדם החווה את חייו דרך המצלמה. הוא מצלם באובססיביות כל מפגש, כולל את חיי היומיום שלו עם אשתו האהובה דניאלה. גם כהומלס הוא ממשיך לצלם באובססיביות, לתעד את מצוקותיו ברחוב. האם יצליח ארי קורצוייל מתישהו להפוך תיעוד זה לסרט?

ההקרנות הקרובות בסינמטק 2, תל-אביב:

23 בספטמבר 18:30.

 

ספר חדש של ד"ר אריה סובר

"מחזות - קומדיה, אבסורד, סאטירה"

בהוצאת אסף מחזות של אוניברסיטת ת"א בשיתוף הוצאת כרמל ירושלים.

ניתן להזמינו בחנויות הספרים או בהוצאת כרמל 02-6540578

ניתן לקרוא על הספר באתר הבא: האגודה הישראלית לחקר ההומור - ספרים

כמו כן מצויים באתר ספרים נוספים שעוסקים בחקר ההומור.

חברי האגודות האקדמיות השונות שמתעניינים בתחום חקר ההומור

מוזמנים להצטרף כחברים באגודה הישראלית לחקר ההומור. הרישום מתבצע באתר האגודה.

בברכת שנה טובה!

ד"ר אריה סובר, יו"ר האגודה הישראלית לחקר ההומור 

 

 

קול קורא: האגודה הישראלית לקידום חקר התיאטרון

ספטמבר 2010, תשרי תשע"א

לחברי האגודה הישראלית לקידום חקר התיאטרון - שלום רב ושנה טובה,

עם כניסתי לתפקידי שמתי לי למטרה לעודד פעילות לימודית ומחקרית של חברי האגודה הישראלית לקידום חקר התיאטרון במרוצת השנה כולה, ולא רק במועד הכנס השנתי. ודומני שכחוקרים ישראליים מוטלת עלינו בראש ובראשונה המשימה להקדיש עצמנו לחקר התיאטרון והמופע המקומיים, הגם שכל יוזמה בנושא אחר תבורך.

היוזמה המוצגת להלן היא פרי תכנון של ד"ר שלי זר-ציון, מנהלת המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה מיסודו של שמעון לב-ארי (ארכיון התיאטרון הישראלי באוניברסיטת תל אביב) ושלי. הרעיון הוא להקים קבוצת עבודה  שבה ישתתפו מן החוקרים הבכירים בארץ ותלמידים לתארים מתקדמים מכל מוסדות ההשכלה בארץ. הקבוצה תפעל בהתאם למפורט בהצגתו המורחבת של הנושא דלהלן. המעוניינים להשתתף יפנו בדוא"ל לשלי זר-ציון (szerzion@tauex.tau.ac.il 054-4708421).

בברכת שנה טובה, חגים וזמנים לששון,

גד קינר

יו"ר האגודה הישראלית לקידום חקר התיאטרון, gkenar@post.tau.ac.il

 

אמנויות המופע בתקופת היישוב:

סוגיות בהיסטוריוגרפיה, אידיאולוגיה ופואטיקה של תיאטרון

אמנויות המופע החלו להתפתח בשלהי המאה ה-19 ביישוב היהודי בפלסטינה. הן הפכו עד מהרה לזירה תוססת שהביאה לידי ביטוי את התרבות הרב קולית אשר התפתחה בארץ בתקופת היישוב. כידוע, כבר בעשור האחרון של המאה ה-19 הועלו הצגות עבריות בבתי הספר בירושלים ובמושבות. החל מ 1905 פעלו קבוצות תיאטרוני חובבים ביפו, חיפה וירושלים ולמן ראשית שנות העשרים החלו לפעול מסגרות שונות של תיאטרון מקצועי, בניצוחם של דוד דוידוב, מרים ברנשטיין כהן ואחרים. עם הקמת תיאטרון אוהל ב 1925 והשתקעותה של הבימה בתל אביב ב- 1931, הפך התיאטרון הרפרטוארי לממסד תרבותי ואמנותי מרכזי בחיי הרוח של היישוב, אשר טיפח אסכולות של משחק, בימוי ועיצוב במה. לצד התיאטרון הממוסד עוצבו מודלים של מסכתות לאומיות וחינוכיות,  תיאטרון הילדים פרח תוך חיפושים סגנוניים ואידיאולוגיים מתמידים, ולהקות סטיריות דוגמת הקומקום והמטאטא קראו לא אחת תיגר על הנהוג בזרם המרכזי של התיאטרון. תחומי המחול והתנועה שגשגו אף הם, עם יוצרי מחול מודרניסטיים כברוך אגדתי, מרגלית ויהודית אורנשטיין, גרטרוד קראוס ואחרים. האופרה והתיאטרון המוסיקלי התבססו בארץ בשנים אלה, עם פועלה של האופרה הארץ ישראלית בניהולו של מרדכי גולינקין. בד בבד, פעלו גם יוצרים אלטרנטיביים,  בדרנים, ומפיקים שנותרו עלומים כמעט לחלוטין.

 

אמנויות המופע התמודדו בשנים אלו עם חיפושים סגנוניים המשלבים בין המרחב התרבותי האירופאי שבו צמחו יוצרי התיאטרון, ובין דיאלוג סוציו-אמנותי מתהווה עם המרחב התרבותי בפלסטינה. היו אלו שנים פורמטיביות בהתפתחות אמנויות המופע בישראל, שנים אשר בהם עוצבו הנרטיבים המכוננים של התיאטרון הישראלי. למרות חשיבותה הרבה של תקופה זו, טרם נכתב מחקר רב-צדדי ושיטתי אודותיה תוך התכתבות והזנה פוליפונית בין קולות מחקריים ונושאיים שונים בהקשר-אב זה . מאמרים שונים טיפלו באספקטים נקודתיים באמנויות המופע בשנים אלה, אך טרם נדונו יחסי הגומלין בין אמנויות המופע השונות, תוך התייחסות למצב התרבותי של חברת המהגרים יהודית רב לשונית בפלסטינה, וההיבטים הסוציו-פוליטיים המורכבים הייחודיים לעיצוב נרטיב לאומי, שבאו לידי ביטויים מגוונים באמנויות המופע. אחד מתחומי המשנה העשויים להידון בהקשר זה הוא הפעילות המופעית הפלסטינית באותה תקופה, וזיקות הגומלין הישירות והעקיפות של תרבות הבמה העברית והיהודית עמה.

 

האגודה הישראלית לקידום חקר התיאטרון בשיתוף עם המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה באוניברסיטת תל אביב קוראים לכינוסה של קבוצת מחקר, אשר תפעל לקידום תהליך ההשלמה של חסר מחקרי זה. הקבוצה תיפגש אחת לחודש, ותדון בהיבטים שונים של אמנויות המופע בשנים האמורות. בכל מפגש יציג אחד החוקרים סוגיה המעניינת אותו, והקבוצה תדון בנושא תוך עיון משותף בחומרים ארכיוניים ובמאמרים רלוונטיים. הקבוצה תציג ממצאי ביניים ותזות מתקדמות במסגרת מושב בכנס השנתי, תוך שאיפה לכנס את פרות העבודה בפרסום אקדמי שיעמוד לשיפוט כמקובל. אנו רוצים להדגיש, כי אין כל כוונה להגביל את העיסוק המחקרי למרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה באוניברסיטת תל אביב.

 

בין הנושאים המוצעים לדיון (לדוגמה בלבד, אין כל מניעה להציע נושאים אחרים ונוספים)ׂ:

- היבטים סוציו-אמנותיים ואידיאולוגיים של המופע

- המוסדות התיאטרוניים ואופני ניהולם

- יוצרים מרכזיים בתחומי אמנויות הבמה: מחזאים, בימאים, מעצבים, שחקנים,

- תיאטרון חינוכי, מסכתות, וטקסים אידיאולוגיים

- תחומים וז'אנרים באמנויות המופע: תיאטרון ילדים, מחול, סאטירה, בידור, אופרה והמופע המוסיקלי,

- יחסי שוליים ומרכז בתיאטרון

- מעתק תרבותי ופואטיקה פרפורמטיבית

- סוגיות של מגדר ורב תרבותיות במופע הארצישראלי

- רב-תחומיות ובין תחומיות במופע הארצישראלי

מצפים להיענותכם ותגובותיכם.

פרופ' גד קינר, יו"ר האגודה הישראלית לקידום חקר התיאטרון,

gkenar@post.tau.ac.il 

ד"ר שלי זר-ציון, מנהלת המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה,

szerzion@tauex.tau.ac.il

 

 

Fade

הנה זה מגיע!  לאחר שנים!

אסור לכם להחמיץ!

מוכרחים לבקר בפסטיבל עכו, בחול המועד סוכות, כדי לראות את...

Fade - מופע הפרידה של רענן פררה ורועי נווה

פסטיבל עכו - האולם הלבן

(רועי נווה)

 

 

הסימפוזיון המרכזי

של פסטיבל עכו 2010 מציג:

"אנחנו והחרם התרבותי על ישראל"

(התיאטרון האלטרנטיבי מול הקריאה לחרם תרבותי על ישראל)

פסטיבל עכו לתיאטרון אחר מהווה באופן מסורתי זירה  של אמני תיאטרון אופוזיציוניים לסדר הקיים הפוליטי, החברתי והתרבותי. מופעי תיאטרון, שהועלו במרוצת השנים  בעכו, אתגרו מושגים, אמונות ואתוסים מרכזיים בחברה הישראלית.

דווקא בימים הקשים הנוכחיים - כשישראל הרשמית והלא רשמית מבודדת יותר מאי פעם - עובר כובד המשקל של המחאה אל מחוץ לגבולותיה של המדינה.

אמנים ישראלים נתקלים בחומה ההולכת וגובהת בינם לבין קבוצות ואישים המחרימים את ישראל ואת אמניה, בתוך ומחוץ לגבולות המדינה.

איך זה קורה לנו? מדוע נחלשה המחאה על במות התיאטרון הישראלי? האם התגובה הראויה לעוולות השלטון היא חרם? מי רשאי להחרים את מי? האם אנחנו ראויים לחרם? ואם מחרימים - למה רק את ישראל?

השאלות תהיינה נוקבות, והתשובות עליהן,לא דווקא מוסכמות.

יגיבו ותיקים בתיאטרון הפוליטי בישראל ובשטחים: הסופר והמחזאי יהושע סובול, השחקן ומנהל "תיאטרון החופש" בגנין, ג'וליאנו מר, העיתונאי והמחזאי עלא חליחאל, איש התיאטרון פיראס, הבמאי ויוצר התיאטרון דודי מעיין, אשת הספרות אילנה המרמן והמוסיקאית אלה שריף. ינחה: עודד קוטלר.

פסטיבל עכו, אולם המגדלים, 27/9, בין 12-14.

 

 

המרכז לתיאטרון עכו

מנהלים: סמדר יערון, מוני יוסף, חאלד אבו עלי

www.acco-tc.com , טל': 04-9913834, 04-9914222, 050-4633433

עדכונים שוטפים באתר התיאטרון: http://www.acco-tc.com  

 

 

הקבוצה ביפו

מנהל אמנותי: איתי יטוב איש החדר

הקבוצה ביפו, בית ספר עצמאי למחול, רחוב קדם 109, יפו (במרכז הקהילתי הערבי-יהודי), לפרטים והרשמה לחץ כאן. טל': 03-6595961, אתר אינטרנט: http://www.hakvutza.org.il 

 

 

יומן אזרחי

עורך: גיא דוידי איש החדר

כל יום שלישי ב - 22:30 ערוץ 98 בכבלים ובלווין

(ש.ח - ראשון ב-10:30 בבוקר )

לתגובות על התוכנית או להצטרפות לקורסי הוידיאו

לשלוח מייל לכתובת : yoman.video@gmail.com

"שבת בבוקר" סרט עלילתי קצר של נועה לרנר. לצפייה בסרט.

מבחר מתוך קטעי היומן – באתר אקטיבי.

לארגונים ואנשים המעוניינים לשדר סרט וידאו במסגרת התוכנית או לפניות, תגובות והצעות ניתן לפנות במייל – yoman.video@gmail.com

להצטרפות לקבוצת התפוצה של "יומן אזרחי" בגוגל ללחוץ כאן: videodiaries

(גיא דוידי) 

 

קדימונים למופעים

רוצים שיכתבו עליכם קדימון בעכבר העיר, תיאטרון / מחול / אופרה / בין תחומי?

פנו אל אייל מלובן (לא כרוך בתשלום): eyal.meluban@gmail.com , eyal.hair@gmail.com

--------------

תיקון מחשבים

שחר נגר, 050-7648002. nshachar@bezeqint.net

--------------

שיפוצים

יניב מויאל משפץ דירות ובתים.

הנחות למכותבי האיגרת השבועית של תיאטרון החדר: 0523-868338.

--------------

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

לכתוב אלינו אל: amir@roomtheater.co.il

ולבקש מונולוגים ו/או דיאלוגים.

לאיגרת השבועית של 2010 . 9 . 16