א‎שָּה בִּשְנוֹת-הַצָּהֳרַיִם

מַכַּת-הַשֶּמֶש בְּקָדְקֳדָהּ

פְּלָגִים זוֹרֵם שֵכַר-דָּמָהּ

בְּכָל הַכִּוּוּנִים בְּבַת-אַהַת‎.‏

פָּנֶיהָ חֲצוּיוֹת

לְעֵבֶר בּוקֶר שֶׁהָיָה

וְאֶל עֶרֶב נוֹטֶה -

יָנוּסִית כָּזאת‎.‏

וְעוֹד רְגָעִים

שֶל הִשְתּוֹלְלוּת זַהֲרוּרִית

נְעורֶת נְגֹהוֹת נַעֲרִית‎.‏

מַשַּק שַׁפִּירִיּוֹת

רִפְרוּף שֶׁטֶּרֶם הָפַךְ פִּרְפּוּר‎.‏

וְעוֹד הַיּופִי וְהַיֵּש וְהָעוֹלָם

וְהַסִּכּוּי אוּלַי לְהִמָּלֵט

מִן הַפִּוּר -

אִשָּה בִּשְעַת-חֲצוֹת

כְּבָר בִּגְלִישָה

קִמְטֵי-עֲנָנִים בַּתְּכֶלֶת

צְדָעָיו ‎ֹשֶל יוֹם מַאֲפִירִים

בִּשְֹעָרָהּ -

אַךְ עוֹד הַיְקוֹד והַתּוֹחֶלֶת

שֶׁטֶּרֶם הָפְכָה גַחֶלֶת.

אִשָּה אִשָּה לוֹחֲשָה

בִּשְׁעַת-הָאֶפֶס שֶׁלָּהּ

בְּקַו-הַמַּשְׁוֶה

מִתְבּוֹסֶסֶת בְּחַיֶּיהָ

וְכִידוֹנֵי-הַקְּטָבִים בִּלְבָבָהּ‎.‏

(רנה לי, משוררת, חוקרת ופרופסור לעברית. זהו שיר הפתיחה בספר "רשפים", 1980. נכלל בקובץ המקיף “והים אנה ילך?”, "כרמל", 2010)