הצטרפו לאיגרת השבועית

הצלחה היא לא מה שאחרים אומרים עליך, אלא היא היכולת שלך להתמיד ביצירה מתוך אמונה בצדקת הדרך.


(הקטע הבא לא מופיע בספר "המעגל הפתוח")

 

כזכור, בשבוע שעבר געשה התקשורת העולמית בעקבות תשדיר פרסומת של "הוט" לסדרה "עספור": שחקני הסדרה מוסווים כנשים חודרים לאיראן. אחד מהם לוחץ על כפתור אפליקציה בטבלט של סמסונג וכור גרעיני איראני עולה לשמים בלהבה גדולה. איראן תבעה את עלבונה. סמסונג התנצלה. ישראלים חגגו. על מה בעצם החגיגה?

מקבץ של אמונות תפלות נובע מתוך התשדיר: נוף מדברי. האוכלוסייה הסובבת את גיבורי המוסד נראית כאילו הגיחה מימי הביניים. מזכיר תשדירים דומים של ההסברה הישראלית, על אמונות תפלות של גויים אודות ישראל. ברדיו הישראלי (רשת ב', 4.2.2012, 17:00), התקיימה שיחה תרבותית בין המגישה לבין מומחה לתקשורת עטור תארים אקדמיים. המומחה העיד ברצינות תהומית על ההבדל במנטאליות שבין ישראל לאיראן. ישראל, ע"פ המומחה היא מדינה פתוחה ואפשר לצחוק בה על הכול. איראן מדינה מפגרת שאסור לצחוק בה על שום דבר קדוש, כולל גרעין. האומנם? מעניין איך היו ישראלים מגיבים אילו חברת כבלים כלשהי באיראן הייתה משדרת פרסומת על ישראל כמדינה חשוכה. איך היינו מבעבעים אז.

ראוי לסכם בטיעון בסיסי. ברטולט ברכט אמר פעם: "התפקיד שלי כיוצר הוא להצביע על העוולות של העם שלי. על עוולות של עם אחר יצביעו אחרים". באותו האופן אפשר לומר: לצחוק על עצמנו זו ביקורת חברתית. לצחוק על זולתנו זה פשיזם.    

לאיגרת השבועית של 2012 . 2 . 9