הצטרפו לאיגרת השבועית

"כל מה שאני עושה היום, מתכתב בדרך זו או אחרת, עם הבסיס הרחב והמוצק שקיבלתי בתיאטרון החדר" (אלון אבוטבול, שחקן ובמאי, בוגר תיאטרון החדר)


בעקבות של סילברסטייין, ילד ושמו סו,

ביצוע מקורי ג'ני קש
(הקליפ למטה).

 

אבי נטש כשהייתי בן שלוש

הוא לא השאיר דבר בעו"ש

גיטרה ישנה ובקבוק ויסקי גמור

אינני מאשים אותו על שברח

אך הוא עשה טריק מלוכלך

לפני שזז הוא קרא לי "רות".

 

(ודאי חשב שזאת בדיחה

בקרב החבר'ה זאת הייתה הצלחה

ונאלצתי להילחם על כל אפשרות,

בנות צחקו והייתי מסמיק

ובנים באגרופים הייתי משתיק

זה לא קל כשקוראים לך רות)

 

גדלתי גאון ונדיב ואכזר,

אגרופי התקשה ושכלי היה מר

עברתי מעיר לעיר להחביא את הבושה

ונשבעתי לשמיים ולירח,

שאבקר בבתי זונות ובתי מרזח

ואהרוג את האיש שנתן לי שם אישה

 

הגעתי לדימונה בשעה חמש,

עדיין היה חם, הפה היה יבש

וחשבתי לשתות עד לשכרות,

בבית קפה בין בתים לא יפים,

ליד שולחן, מחלק קלפים,

ישב הבן זונה שקרא לי רות.

 

ידעתי שהנחש הוא אבי היקר

מתמונה שנותרה לאימא זה מכבר

וזיהיתי צלקת על הלחי ומבט שרוט

הוא היה גדול ואפור וקומתו כפופה

הבטתי בו ודמי קפא

אמרתי: קוראים לי רות! אין זו טעות!

עכשיו תמות!

 

נתתי לו אחת בין העיניים,

והוא נפל אחת ושתיים,

אך קם וחתך את אוזני בחזרה

שברתי עליו כיסא בר

והתגלגלנו דרך החלון שנשבר

בועטים ורבים בין אדמה, דם ובירה.

 

נלחמתי עם קשוחים יותר

מתי זה היה אינני זוכר,

הוא בעט כמו פרד ונשך כמו דוברמן

שמעתי אותו צוחק ומקלל המון

הוא שלח יד לאקדח – שלפתי ראשון,

הוא עמד שם והביט בי בחיוך קטן

 

והוא אמר "בן, העולם אכזר

כדי לשרוד צריך  להיות רע ומר

וידעתי שלא אהיה שם בשבילך

אז בטרם הלכתי קראתי לך רות,

וידעתי שתתחזק או תמות,

השם הוא מקור כוחך".

 

"נלחמת קשה", הוא אמר ברכות

"ואני יודע שאתה שונא אותי ויש לך זכות,

ולא אטור לך טינה כשאמות,

אך עליך להודות לי בטרם עת,

על האשכים מברזל ועל הלב הבועט"

כי אני הבן זונה שקרא לך רות.

 

הורדתי ת'נשק, נעשיתי רגשני,

אני קראתי אבא, הוא קרא לי בני,

והלכתי עם נקודת מבט שונה

אני חושב עליו ברגע שכזה

כשאני מנסה וכשאני זוכה

ואם יהיה לי בן אקרא לו

ראובן או שמעון, רק לא רות,

אני שונא את השם הזה!

לאיגרת השבועית של 2012 . 2 . 9