הצטרפו לאיגרת השבועית

"החדר" הוא התיאטרון היחיד בארץ שבו אתה מרגיש כמו בבית (מאיר אלוני)


תיעוד אקראי של תגובות

"מכתב השחקנים" - המשך

 

הנדון: חרם אינו תרבות

גילוי דעת של אגודת הסופרים העברים

נוסח תמציתי מקוצר

שזכה לתמיכת רוב חברי הוועד המנהל של אגודת הסופרים העברים

30 באוגוסט 2010

הספרות העברית הלכה תמיד לפני המחנה, וראתה עצמה כספרות שבאה לבטא מציאות ולעצב מציאות. אבל, מעולם לא עשתה זאת באמצעות החרמת חלק מהעם. אמנים רשאים להביע דעה, אמנים צריכים ליצור אמנות אך אסור להם להפלות קהלים על רקע פוליטי.

סופרים מטבע הדברים חלוקים בדעותיהם, וכך גם האמנים כולם, אך אין זה מקנה להם את הזכות להחרים קהלים הזקוקים לאמנות, בשם המאבק בשלטון.  ישראל זקוקה בשעה זו לסנגורים לא לקטגורים, וחרם על צרכני תרבות אינו תרבות.

אגודת הסופרים העברים קוראת לכל האמנים באשר הם להרבות באמנות ולא

במחנאות פוליטית ובשנאת חינם. לא זה הדרך!

בברכה,

בלפור חקק, יו"ר

אגודת הסופרים העברים

בלפור חקק כתב על כך גם ב"ניוז 1":

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-51536-00.html?tag=18-30-21

 

מירנדה תומכת בחרם האמנים על אריאל

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,720,209,54390,.aspx

 

עובדי הבימה נגד "מכתב השחקנים"

וואלה: http://e.walla.co.il/?w=/6/1730833

 

והמשכיל בעת ההיא יידום

(פרופ' בן ציון מוניץ, אוניברסיטת תל-אביב, מגיב למכתבם של עובדי הבימה)

8.9.2010

יקיריי,

אינני מצפה מכם לסרב לאפשר לתיאטרון להופיע באריאל - הלא אתם בסך הכול ממלאים הוראות ואינכם אחראיים לתוצאות הפוליטיות של מעשיכם ומחדליכם. ואולי אני טועה והגינוי שלכם לשימוש בתיאטרון לצרכים פוליטיים, הוא עצמו יש בו משום הבעת עמדה פוליטית? האם אין בפרסום הגינוי שלכם לאמנים, הנוהגים לפי צו מצפונם, משום סתירה לקביעתכם שעל העשייה התיאטרונית להיות מנותקת מן הפוליטיקה? ותהיה נוספת: האם אין בעצם קיומן של הצגות באריאל משום מעשה פוליטי של מתן לגיטימציה לכיבוש ולמפעל ההתנחלויות? חוששני שלדידכם האיסור על מעורבות פוליטית חל רק על כזו שהיא מחוץ לקונצנזוס הפוליטי.

אני רוצה להציע פרשנות נוספת, מדאיגה לא פחות לטעמי, לגילוי הדעת שלכם - בסך הכול אתם מנסים להבטיח שהממשלה לא תעניש את התיאטרון במקום הכי כואב, קרי בכיס. והלא הפרנסה קודמת לכל ובשמה מותר לחצות כל גבול מוסרי...

אם באמת ובתמים אתם סבורים שאתם פטורים ממעורבות פוליטית הייתם צריכים לגזור על עצמכם שתיקה, שהיא, כמאמר חז"ל, סייג לחכמה.

וטעם נוסף מדוע ראוי היה שתמנעו מהתבטאותכם המיותרת הוא שהדבר מעמיק את הקרע והניכור בין השחקנים ויוצרי ההצגה לבין הטכנאים ואנשי המנהלה, וחבל.

בברכת שנת שלום ויצירה,

ידידכם בנצי מוניץ

 

הטעם הרע

(יעקב סליב, מעצב תאורת במה, מגיב לדבריו של בן ציון מוניץ)

8.9.2010

בנצי שלום.

התשובה הסתומה ביותר בוויכוח פוליטי, זו שהנותן אותה כבר לא רואה ולו דבר אחד בעל טעם לאומר ליריבו היא: "סתום ת' פה!" וככזו היא מחייבת תגובה ולו רק בשל תוכנה.

אין בכוונתי לסנגר על עובדי הבימה או חותמי מכתב היוצרים. אין אני שותף לדעותיהן של שתי הקבוצות, אך לשתיהן זכות לאומר אותן.

הטעם הרע שנוצר עקב מכתב היוצרים אינו נובע מתוכן המכתב, אלא מהסיבה שבעייני הציבור הרחב נתפש המכתב כחוות הדעת של כלל אנשי התיאטרון בישראל ומיותר לציין שזו טעות. ביומים אלו מתקיים דיון ציבורי ותקשורתי בו עולה בברור דרישת גורמים ימניים לפגוע בתקציבי התרבות עקב המכתב. במידה והדבר יתממש, הראשונים שייפגעו מכך יהיו העובדים השכירים של התיאטרונים.

אי לכך יש לכלל אנשי תיאטרון סיבה יפה מאוד להגיב למכתב ובכלל זה גם לשחקנים ויוצרים שאינם שותפים לדעתם של מחברי מכתב היוצרים.

אכן, אין עשייה תיאטרונית צריכה להיות מנותקת מהפוליטיקה, אך האם זה מקומם של אומנים אשר כל תפקידם הוא להביע, לגזור על עצמם שתיקה בדרך של חרם? המאבק נגד הכיבוש (לו שותף גם אני) צריך להיעשות בדרך של יצירה פוליטית בה התברך התיאטרון הישראלי במשך שנים רבות והנהגת מחאה בקרב הציבור הרחב. תפקידם של אנשי התיאטרון הוא להשפיע על דעת הקהל מעל הבמה ולא ע"י הימנעות מלהציג, מוצדקת ככל שתהיה. אכן כמו שכתבו עובדי הבימה: "ההצגה חייבת להמשך".

בעניין הניכור שבין הטכנאים ליוצרים אשר המכתב הנ"ל, לדברך, מעמיק. אכן חבל, וחבל שמכתבך הולך באותה הדרך.

חג שמח

יעקב סליב

מעצב תאורת במה

 

מעשה פוליטי של ממש

(בן ציון מוניץ מגיב לדבריו של יעקב סליב)

(8.9.2010)

ג'ייק שלום,

גם אני סבור שזכותם, ובעצם אף חובתם, של עובדי הבימה לבטא את עמדותיהם הפוליטיות ואף לפעול כנגזר מהן. הביקורת שלי היא כלפי הסתירה בין עמדתם המתנגדת לשימוש בתיאטרון לצרכים פוליטיים לבין פרסום המכתב שהוא אקט פוליטי פאר-אקסלנס, ולתמיכתם בנורמליזציה ובלגיטימיות של הכיבוש, על ידי קיום מופעי תיאטרון בשטחים הכבושים.

ההגנה על תקציבי התרבות אף היא מטרה נעלה, אך האם היא מצדיקה את התקרנפותם של עובדי הבימה? כמה רחוק ראוי ללכת על מנת להגן על תקציבי התרבות? עד אריאל?  עד קריית ארבע? עד חוות גלעד?

והערה קטנה נוספת: חוששני שהיצירה הפוליטית על בימותינו בארבעים השנים האחרונות לא הייתה אפקטיבית ולא הצליחה לעורר הדים כמו המהלך (שאתה כופר בלגיטימיות שלו) של הימנעות מלהופיע בשטחים הכבושים, שהיא מעשה פוליטי של ממש שיש לו גם השפעה כלשהי - לראיה: ויכוח זה המתנהל בינינו.

שנת שלום ויצירה!

בנצי

 

פרופ' שמעון לוי: "הערות לאסתטיקה של אי הסכמה"

להלן קטע מתוך המאמר שהופיע בגיליון האחרון של "תיאטרון"

(12.9.2010)

...תמונה ראשונה

מה המוצא הלאומי שלך? המוצא הדתי? העדתי?

האם המוצא העדתי, דתי, הלאומי, המגדרי שלך, השפיע על התפקידים שקיבלת בתיאטרון?

האם היית מסרב/ת לקבל תפקיד ראשי מסיבות פוליטיות?

האם נדרשת או רצית לשחק תפקיד בעל משמעות אידיאולוגית ההולם או מנוגד לעמדותיך?

האם שחקת אי פעם בהצגה בעלת מסר פוליטי מפורש וברור?

מה הייתה תגובת הקהל?

איך הגבת על תגובת הקהל? התנצלת? הסברת? התעלמת? נתת תשובה דיפלומטית?

האם לדעתך יש הבדל בין רשעות כללית לבין נבזות הכרוכה בדיכוי מיני, פוליטי, צבאי, משפטי, כלכלי, רגשי, חינוכי, דתי?, רוחני, אחר, כלשהו? דיכוי תיאטרוני? כמו למשל עבודה עם בימאי "מדכא" בגלל הצורך בפרנסה במקצוע היחיד (או לא) שאת/ה יודע לעשות היטב, או בגלל תחושת הסיפוק המקצועי בתחום שלך, הצורך במגע כלשהו עם קהל, עם עצמך, בלי קשר לתוכן הנאמר על הבימה?...

 

בעז גאון: "טיים" זה טיימינג

(14.9.2010)

מאמר באתר "אחר". הכניסה לאתר - בהרשמה:  

http://theothermag.com/media/2010/09/19699 

להלן קטע מתוך המאמר:

בראש משרד התרבות עומדת פוליטיקאית שלא מאמינה בהסדר מדיני. בראש הכנסת יושב אדם שלא מאמין בהסדר מדיני. בראש משרד החוץ עומד אדם שלא מאמין בהסדר מדיני. שר הפנים רוצה ארץ ישראל שלמה ושר התחבורה רוצה ארץ ישראל שלמה ויו"ר ועדת החינוך רוצה ארץ ישראל שלמה והמשנה לראש הממשלה רוצה ארץ ישראל שלמה ושר הבינוי והשיכון רוצה ארץ ישראל שלמה ושר המדע רוצה ארץ ישראל שלמה ושר התקשורת רוצה ארץ ישראל שלמה ושר התיירות רוצה ארץ ישראל שלמה ושר התשתיות רוצה ארץ ישראל שלמה והשר לביטחון פנים רוצה את אותו הדבר. מול כל אלה, אני מודה, עומדים כ-20 משחקני "הקאמרי". סוג של איזון...

 

אודי בן סעדיה: תגובה לבעז גאון

(14.9.2010)

היי בעז יקר

תודה מקרב לב על המאמר

ולכל הסיבות הטובות והראויות שמנית, אפשר להוסיף ברשותך עוד כמה בקצרה:

כי אנחנו איבדנו קצת גם את חוש ההומור, ואת האירוניה ואת תאוות החיים, ולפעמים (אנחנו ה"שמאל") מזמרים כמו בובות פיתום את צמד המילים "אפרטהייד" ו"כמו בגרמניה" (טוב. בסדר. לפעמים אנחנו מוסיפים גם את שלושת המילים "כמו במשטרים אפלים"), כאילו שאלה הם שני האירועים היחידים שקרו כאן בהיסטוריה, ורק מהם רצוי "ללמוד", ואנחנו מקיפים את עצמנו חגורת נפץ של נבואות אפוקליפטיות, הנה או טו טו הכל כאן נגמר, ואנחנו שוקעים לתוך מלחמת אחים נוראה ואיומה. ובלי משים אנחנו עוקדים את עצמנו אל הגרועים שבתסביכים שמהם כולנו מתים (אירוניה!!) להשתחרר.

ולכן התשובה לדיון היא לא דיון "מאוזן", או דיבור אחר בין "שמאל" ל"ימין" כמו שגברת אחת

נכבדה וחשובה כבר טרחה ונזפה בי. אלא איזה דיבור יותר שפוי עם עצמנו. זה לוקח זמן. ואסור לאבד את התקווה. ואסור ללכת שבי אחרי כל כותרת מזדמנת בעיתון. צריך להמשיך לחתור את המטרה (שתי מדינות, זו לצד זו. למי שבמקרה חושב שאפשר אחרת)

אבל רבאק - לא שוב ושוב אותו קול נכאים מדכא, שלא, לא בא לטעמי לעורר ישנים, אלא מטביע הכול בכוס גדולה של יגון. ובחשבון אחרון מכבה אני חושש את לפיד התקווה וגם את האנרגיה שלנו להמשיך להיאבק כשמאל בארץ הזאת.

יאללה, שיהיה גמר חתימה טובה לכולנו, אודי 

 

ויש גם פרודיה על הנושא

כל הגדה במה (וואלה): http://e.iol.co.il/?w=//1731099

-------------- -------------- --------------

 

 

עצומה

נגד שעון החורף: http://www.atzuma.co.il/nowinterclock/

(העברה: אדרה שפיגל)

-------------- -------------- --------------

 

 

הטלוויזיה החברתית

מהדורת החדשות "סדר חברתי 7":

http://www.tv.social.org.il/civic/stv-seder-chevrati-7.htm

www.TV.social.org.il , 052.5433100.

(אהוד שם טוב)

-------------- -------------- --------------

 

 

הירקון 70

מהדורת חדשות (7-10 דקות): www.hayarkon70.org

אם אתם לא מצליחים לצפות במהדורה, נסו להתקין QuickTime

(הירקון 70)
-------------- -------------- --------------

לאיגרת השבועית של 2010 . 9 . 16