בַּיָד, בָּרֶגֶל בַּגָּב
עוֹד יָגִיעָ לָאֲבָרִים הַפְּנִימִיים
עִם הַכְּאֵב הַזֶה, אַתָּה אוֹמֵר, צָרִיך לְדַבֵּר
דִּבַּרְתִּי וְאֵין עִם מִי לְדַבֵּר.
כִּמְעַט כִּלִיתִי אֶת הַתְּרוּפוֹת שֶׁבַּסַל
לא עוֹבֵר
פַּנִיתִּי לִמְדַקְרִים
חַשְׁתִּי זְרָמִים קָרִים גָּם חָמִים, קֵהִים גָּם חַדִּים
עוֹד גּוֹבֵר
- עִם הָראשׁ צָרִיךְ לְדַבֵּר
- ראשׁ קוֹדֵחַ, מוּטְרָף
- אֵין עִם מִי לְדַבֵּר
- צָרִיךְ לְדַבֵּר
- אֵין עִם מִי
- יֵשׁ מִי
- אֵין מִי
- יֵשׁ
- אֵין
- יֵשׁ
- אֵשׁ!
(בתיה מיכאלביץ', משוררת)
