שָׁנִים עַל הַגָּדֵר

כּשֶׁיוֹמְיוֹם אוֹתָהּ רַכֶּבֶת

חוֹצָה אֶת שְׂדֵה רְאִיָּתִי,

קוֹרֵאת לִי לַעֲלוֹת

מָחָר מָחָר, אֲנִי אוֹמֶרֶת: עוֹד חָסֵר

          כַּפְתּוֹר בִּמְעִילִי

    גַּם שְׂרוֹכִים לְנַעֲלַי

אַךְ יוֹם יוֹם אֲנִי שָׁם

אִישׁ בַּכּוֹבַע בּוֹקְרִים לְקַנְטַקִי

אִישׁ בְּתַּרְבּוֹש לְמָדַגַסְקָר

מְחַפְּשֵׂי זָהָב לְאָלַסְקָה

אוֹי! כַּמָּה קֶרַח בְּאָלַסְקָה...

(בתיה מיכלביץ, משוררת)