הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר למדתי שאתה שחקן, גם אם אתה נמצא בעבודה אחרת, כי במהות שלך אתה שחקן" (רננה רז, אמנית יוצרת, בוגרת תיאטרון החדר)


תיגע לי במנוש, היא מבקשת. היא כמעט עירומה. רק תחתונים מעטרים את הקמט שבין רגליה. אני עירום כבר. הידיים שלי עוזבות אותי. אני מלטף, כנהוג, את הקו הדק, החיוור, הבלתי נראה, של חוט השדרה. במיטה שלה, ביום הכיפורים, אחרי נשיקה לוהטת, התפשטנו, נשימות שנשמנו זה את זו, הילה, שדיים רזים, פטמות שהבשר ניגף בפניהן, גוף קצת גרום, כפוף, נערה של רגע, לא בטוחה, רוצה מין איתי, אני לא נמשך אליה, לא עכשיו. זה עבר. עבר לי. תיגע לי במנוש, היא מבקשת. הקול שלה אבוד. היא בודדה. אני בודד. אנחנו לא יכולים. אנחנו מרוסקים בפנים. אנחנו לא יכולים. היא נוטלת את אצבעי ומכניסה לפיה, מביטה בי בעיניים נואשות, עוצמת אותן, מעבירה לשון על הציפורן, מתחת לציפורן, הקצה, הכול הופך ליחידה אחת מרטיבה, היא מתאמצת למקד אותי במה שלמדה, מוציאה לרגע, מלפפת לשון בבשר שוב, ניסיון לגרות אותי או מה. אני מרחם עליה. אני עוצר את נשימתי, כדי לא להיות מעורב ברגע הזה. להיעלם. היא עדיין אוחזת, בכף ידה הקטנה, הקטנה מדי, המחוספסת, ונוטלת את אצבעי למסע על סנטרה, מנסה לחייך, לגרונה, אני מביט עליה, האוויר נעצר, שקט עכשיו, ממתין בחרדה לשנינו, העולם שותק, היא מכוונת את אצבעי, האצבע שלי, לעבר שדה הימני, הקטן הזה, אני נוגע בפטמתה המהוססת, זה לא מתוק, זה עצוב, עצוב נורא. היא מכנסת את אצבעי אל בטנה, אסיפת חירום, אני עוצם את עיני, פותח, היא שם, הילה, לא לוקח את אצבעי, יום הכיפורים, היא מורידה מסך לעבר התחתון המצחיק שלה, זה עם הציורים, של ילדה גדולה, כל כך לא סקסי, לא מושך, לא מנסה לקחת אותי אליה, נוצר אש, היא מעבירה את האצבע הזו, שהתייבשה, על קו התחתונים, במין שלווה משלימה, עלובה, כמו בסרטים, גם אני ראיתי, אבל אני נזכר בעיניים, עיניים, עיניים שלא שוברות לי את הלב, אני נענה, נותן לה, היא לוקחת, אני נותן לה, היא לוקחת, אני נותן לה, היא לוקחת את האצבע שלי לגעת לה במנוש. אני לא יכול לעבור את המלה הזאת. זה כוס, אני רוצה לומר. כוס של נשים. אז מנוש. מנוש. מנוש. מנוש. האצבע שלי, נרדפת, מתחת לגומי המשומש, על השיער המדובלל, העצל, מחפשת בשבילי את המנוש שלה, אני חושב אם הוא רטוב. תורידי את התחתונים, אני שומע את עצמי אומר לה. תוריד לי, היא מבקשת. תוריד לי. האצבע שלי עדיין אחוזה, רגליה צמודות זו לזו, קצת מקופלות, ילדה של בהלה, אישה, אישה, אישה, אני לא אוהב אותך, אני לא רוצה אותך, אני מוריד לך את התחתונים, אני מביט בך בעיניים, את לא יכולה להביט בי, אני משקר לך, אני משקר לי, אני כזה שקרן קטן, מעביר אצבע על השיער שלך, מחפש את הנקודה שתפתח אותך, את הרגע הדק בין עור לבשר לרטוב לנקודה רגישה לדגדגן הנרצע שיעביד אותך. את מעבירה את ידייך מעבר לראשי ומנשקת אותי, נשיקה קרה, מנסה להתחמם, יום הכיפורים, שקט בחוץ, העולם שותק, אנחנו לא מתנשקים, את מנשקת אותי, השפתיים שלי נוקשות, אין לך תחת, אני עוצם עיניים, את לוקחת את הזין שלי בשתי כפות ידייך, יום הכיפורים, את עוברת עליו בזהירות. תיגע בי במנוש, את מבקשת. תמצצי לי, אני מבקש. תיגע לי במנוש, את מבקשת. הידיים שלך קצת רטובות, הזין שלי צובר דם, את רוכנת עליו ומלקקת אותו, מעבירה אצבע שלך, מלמטה, ילדה של בהלה, עד למעלה, הוא מזדקף לאט, את מורידה את הראש לשם ומכניסה אותו לתוך פיך, זה נעים, זה באמת נעים, אני קצת מפשיר, את מוצצת אותו בזהירות, ילדה של בהלה, הוא מתמלא ומשמין, את בולעת אותו ומיישמת את מה שלמדת, אני מגורה ממך, את מחליקה אותו החוצה מהר, את מביטה בי. תיגע בי במנוש, היא מבקשת. במנוש. אני מעביר שתי ידיים מתחת לתחת שלך, זה לא תחת, הטוסיק שלך, אינפנטילי, צרוד, עצור, מתיישב במיטה, מושיב אותך עליו, לאט, לא לפגוע בך, אף פעם לא רציתי לפגוע בה, אהבתי אותה, היא הייתה ילדה של בהלה, קטנה, גם אני קטן, יום הכיפורים, שקט בחוץ, הזין שלי, החור שלה קטן, היא מכווצת, אל תכאיב לי. תיגע בי במנוש בזהירות, היא מבקשת. המשפט השתנה. אני רוצה רק לגמור. הכול, עשרים ותשע שנים רוצות רק לגעת לה במנוש, שהרטיבות תיגע בקושי, שתיגע, לא איכפת לי להכאיב, לא איכפת לי, יום הכיפורים, אין רוח, אין חיים. אני פוחדת. אל תכאיב לי. תעשה את זה לאט. לאט. בבקשה. לאט. בבקשה. בבקשה. דמעות קטנות וחמות מטפטפות עלי. אני בתוכה. היא צרה ואני גומר מיד. היא לא גומרת מיד. אני מאד רוצה שהיא תגמור גם, אבל הזין שלי מתקפל ומשתתק. תיגע לי במנוש, היא מבקשת. היא מבקשת. אני לוקח את האצבע שלי ומעביר לאט על המנוש, אין כוס, אין אישה, אין הילה, אין אדם, אני מחדיר אותה ומסובב בפנים. אל תכאיב לי. לא ככה. לא. בבקשה. לא. באמת. לא. לא.

 

(אבישי, מתיה, סופר, משורר, מאמן, מתוך ספר בכתובים)

לאיגרת השבועית של 2012 . 3 . 1