"חדר התודעה" הוא דימוי שנוצר כדי לתאר את הדינאמיקה של החוויה האישית הכוללת. החדר הוא מסגרת תוחמת, מגדירה ומפקחת על דינאמיקה זו. חוויה היא נושא שניתן לתאר אותו כבלון הנע בחלל חדר התודעה. הבלון עשוי חלקיקים המרכיבים את החוויה, ופניו מעוצבים בהתאם לתכונות החוויה. כל חוויה מתקשרת לאחרת באמצעות עיצוב הפָּנים שלה, על רצף חוויות בעלות מושג כולל אחד, ברשת רב-ממדית. כל בלון-חוויה נטען באנרגיה על פי מידת החשיבות שמקנה היוצר לחוויה. חוויה טעונה שואפת לבוא לידי ביטוי מבעד לפתח חדר התודעה, וליצור קשר עם הסביבה החיצונית. חוויה שבאה לידי ביטוי, מתרוקנת וצונחת אל רצפת חדר התודעה. בדרך כלל חוויה נטענת ומתרוקנת על פי בחירתו של האדם. טראומה היא חוויה טעונה, האוגרת אנרגיה אך איננה משחררת אותה, וככל שהיא נטענת, כך גדלה ההתנגדות לפריקת האנרגיה, ונדרשות פעולות מיוחדות לשם מתן הביטוי לטראומה.
(עמ' 369-370, מילון, בגרסה המעודכנת של "המעגל הפתוח")