אֲנִי מִכָּאן. הוֹרַי נוֹלְדוּ בַּגּוֹלָה.

הֵם קָרְאוּ לִמְדִינָה יְהוּדִית גְאוּלָה.

נוֹלַדְתִּי לָעִבְרִית הַמְרֻבַּעַת, הַזְּקוּפָה, הָרְעֵבָה

וְזאת הָיְתָה סִבָּה לְגַאֲוָה.

נוֹלַדְתִּי בְּקִבּוּץ. הָלַכְתִּי יְחֵפָה.

לְטוֹב וּלְמֵיטַב גָּדַלְנוּ יַחַד כְּמוֹ אַחִים,  

הַבָּנוֹת עִם הַבָּנִים, הַשְּׂמָחוֹת עִם הַפְּחָדִים.

בְּקִבּוּצֵנוּ לא הָיָה בֵּית כְּנֶסֶת

אֲבָל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה זְמָן אֲחֵר, מְיֻחָד:

אַחֲרֵי מִקְלַחַת חַמָּה כֻּלם עַד אֶחָד

הָיוּ לְבוּשִׁים חֻלְצוֹת לְבָנוֹת

שֶׁהִגִּיעוּ מְגֹהֲצוֹת מֵהַמַּכְבֵּסָה הַמְשֻׁתֶּפֶת,

וּבְעֶרֶב פֶּסַח קָצַרְנוּ אֶת הַתְּבוּאָה הַחֲדָשָׁה.

הֶחָבֵר שֶׁהָיָה בְּתַפְקִיד הַכוהֶן הַגָּדוֹל שָׁאַל: בָּא הַשֶּׁמֶשׁ?

וְכֻלָּנוּ עָנִינוּ: בָּא! בָּא! הוּא שָׁב וְשָׁאַל: הַאֶקְצור?

וְכֻלָּנוּ עָנִינוּ: קְצור!  קְצור!

אַחַר כַּךְ הִתְאַסַּפְנוּ לַחְגוֹג אֶת הַסֵּדֶר

וְהָיִינוּ בְּיַחַד מְאד. מְאד בְּקִרְבָה.

לא חָשַׁבְנוּ שֶׁמַּה שֶׁעָשִׂינוּ הָיָה יְהוּדִי.

לא חָשַׁבְנוּ שֶׁזאת סִבָּה לְגַאֲוָה.

אֲנִי מִכָּאן. רוב הַנָּשִׁים מַדְלִיקוֹת כָּאן נֵרוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

שָׁבוּעַ אֶחָד בַּשָּׁנָה קָשֶׁה לְהַשִּׂיג כָּאן לֶחֶם בְּרוב הַמְקוֹמוֹת.   

יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה דְּמָמָה שֶׁל מִדְבָּר מְשַׁתֶּקֶת אֶת רוב הַתְּנוּעָה.

שְׁנֵי יָמִים בַּשָּנָה קוֹל הַצְּפִירָה הוּא שִׁפּוּד שֶׁל אֵשׁ

רוֹצֵעַ לֵבָב.  

עַם לא גָּדוֹל וְלא רַב

חַי בִּמְדִינָה יְהוּדִית

יְחִידָה אֲשֶׁר אָהַבְנוּ וְנאהַב

וּמַה שֶׁהִיא שָׁוָה

לְטוֹב וּלְמֵיטַב

זאת סִבָּה טוֹבָה לְגַאֲוָה