ביום הראשון של האביב
העולם מסתכל בנו
מעיני אלוהים
כמו מישהי
שמתאמצת להצחיק
תינוק בעגלה זרה.
יונק דבש זעיר
מנתר על פרח המטפס
ויונק ממנו בתנועות
קטנות של כובד ראש
ואישור.
"בתיאטרון החדר יש משהו קסום. זה נובע מהסובלנות, הקבלה, האיכפתיות" (אבי גיבסון בר-אל, במאי ושחקן, מנהל אמנותי של תיאטרון הסמטה, בוגר תיאטרון החדר) |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
