מַלְאַךְ שְׂפָתַי, נוֹצַת גַּעְגּוּעִים, חוֹלַת אַהֲבָה
יוֹנַת אֵלֶם, בִּלְחִי שׁוֹשַׁנָּה צְחוֹרָה

כְּלִילַת יופִי, מִנָּהָר עָלְתָה
יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה
יוֹנַת רְחוֹקִים

בְּחֶבְיוֹנֵי מוחַ פְּתַלְתַּלָּה
יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה
אֲפורָה כַּשַּׂק, בְּסֵתֶר מַדְרֵגָה

מַלְאַךְ שְׂפָתַי נָשַׁק לָהּ
חַיִּי! בְּשׂוֹרַת חֵן שָׁמַיִם הָבִיאִי
אֶל לֵב שׁוֹשַׁנָּה שְׁחורָה

הֵן קִדְּמוּהָ בִּרְכַּיִם אֲבֵלוֹת, עַל מִפְתַּן
יוֹם הַלֵּדָה וְהוּא רֵאשִׁית הַתּום
סִיעַת מַלְאָכִים, שְׁלִיחִים נֶאֱמָנִים
רִפְרְפוּ בְּעֶרְגָּה סְבִיב ראשָׁהּ הֶעָנוג

מַדּוּעַ קִדְּמוּהָ בִּרְכַּיִם
וְלֵב הַשּׁוֹשַׁנָּה כְּבָר בִּקֵּשׁ אַחֲרִיתוֹ
לא הִכָּה הַמַּלְאָךְ עַל ראשָׁהּ - הַשְׁרִישִׁי
שׁוֹשַׁנָּה צְחוֹרָה הִשְׁחִירָה
שׁוֹשַׁנָּה שְׁחֹרָה הִלְבִּינָה

נִמְסֶכֶת תְּפִלָּתִי בַּשָּׁרָשִׁים
נוֹסֶקֶת, מְבַשֶּׂמֶת אַבְקָנִים, יִבְּלוּ הַנּוֹשָׁנוֹת,
יִתְחַיּוּ הַחֲדָשׁוֹת

לֵב שׁוֹשַׁנָּה צְחוֹרָה יִצְהַל
לֵב שּׁוֹשַׁנָּה שְּׁחורָה עִנְבָּל

מַלְאָכִים
יַגִּידוּ תְּהִלָּתֶךָ 

(אסתר ויתקון, חוקרת ספרות ומשוררת)