כורך
(לוקחים מן המצה התחתונה, כורכים מרור וחרוסת ולפני האכילה אומרים:)זכר למקדש כהלל. כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים.
היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל ביחד, לקיים מה שנאמר: "על מצות ומרורים יאכלהו" (במדבר ט, יא). תנועת הכורך היא סימן לתנועה הנמשכת שבין העונג לבין הסבל. להזכיר כי חיינו אינם טובים בלבד ואינם רעים בלבד, אלא חיינו נעים בין הטוב לבין הרע, ועלינו לכוון את עצמנו מתוך הסבל אל הטוב ואל היצירה.
(אוכלים ביצים קשות במי מלח)
מוזגים כוס שנייה:
כוס שנייה ליצירה
שבזכותה אנו יוצאים משעבוד לחירות, מדיכוי לתיקון. אמן!
(שותים כוס שנייה)
