זָהֳרָהּ הֶעָמוּם שֶׁל שְׁעַת הַשְּׁקִיעָה

מְטַאטֵא מֵעָלַי הִצְטַבְּרֻיּוֹת שֶׁל מוּעָקוֹת

מִתְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַיּוֹם

שְׁעַת הַדִּמְדּוּמִים עֲצֵי הַצַּפְצָפָה מְנַמְנְמִים

הַחֹם הִתְפּוֹגֵג וְחָדַל מִלְּהָעִיק

מַשְּׁבֵי רוּחַ שְׁבִירִים עוֹלִים מֵהַמַּעֲרָב

מָחָר אוֹמְרִים יִהְיֶה שָׁרָב

אֲנִי מִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין

הָרוּחַ עַל פָּנַי אוֹמֶרֶת לִי דְּבָרִים אֲחֵרִים

זֹהַר הַשְּׁקִיעָה הֶעָמוּם מִתְחַלֵּף בְּיָרֵחַ עָקוּם

הַמַּעֲרָב מַמְשִׁיךְ לִשְׁלֹחַ מַשְּׁבֵי רוּחַ שְׁבִירִים

אֲנִי מְרַכֵּז אֶת מַבָּטִי לְאֶחָד בְּכוֹכָב מִזְדַּמֵּן

וּמְחַכֶּה שֶׁאֵרָדֵם.