סדרה יוצאת דופן בחרושת התרבות הבריטית: מראה שחורה. ניתן לצפות בה ב"הוט". שלושה פרקים:
1. "ההמנון הלאומי" - על מציצנות והשפלה. 2. "15 מיליון נקודות זכות" - על ה"בידור" במשמעות קיצונית ביותר ומחליאה ביותר שיכול ערוץ מרכזי להציג. 3. "כל ההיסטוריה שלך" - על קנאה, וההתמכרות לשחזור היסטוריה כמעט עד לכיליון. הפרק השלישי יש בו מידה מסוימת של גאולה אישית.
"סדרה יוצאת דופן"? כן, משום שהיא עוברת במידה מסוימת את גבולות ההסכמה של קהל מרכזי ומשום שהיא בריטית, כלומר, מוניטין של איכות ביצוע מעולה.
ראוי לקבוע את גבולות ההעזה הטלוויזיונית הזו. לא מדובר במהפכנות תקשורתית. מי שחיפש מהפכה יכול היה למצוא אותה, עד לאחרונה, באינטרנט. לא עוד. למשל, חבר שלנו, האמן נתי אורנן, פרסם השבוע תמונות של גיליוטינה בדף הפייסבוק שלו ומצא עצמו אל מול דף סגור.
על כן, המחברים של "מראה שחורה" מעזים ללכת מעט רחוק יותר מטלנובלה שגרתית אבל נשארים בגבולות בטוחים. מהם הגבולות הבטוחים? עולם שאין בו תקווה לשינוי, ועל כן הוא עולם מושלם, שאינו מעורר ספק, ובסופו של דבר אינו עוכר שלווה, שזהו תנאי הכרחי לכל חשיבה מעוררת שינוי. אין תקווה וזהו. אין מה לעשות. אתה אמור להפיק מהחיים שלך את המקסימום בתוך טווח מוגבל של אפשרויות. לכל היותר, המערכת תאפשר לך לקוות להיות, יום אחד, סלב. תקווה עלובה שתוצאותיה עלובות עוד יותר, ועל כן, הקוד המערכתי מצווה עליך להמשיך ולדווש על האופניים שלך חייך ולשאוף רק לצורה נוחה יותר של עבדות. זהו גם הדימוי המרכזי בפרק השני של הסדרה.
"לצאת מהקופסה"? גם זו אשליה שהמערכת טוחנת אל תודעתך כמוצר מסחרי פופולארי. כמו גם "מחאה" ו"צדק חברתי", שהפכו למוצרים תעשייתיים בפי פוליטיקאים ופרסומאים, כיוון שנלקחו מתוך המקור הטבעי שלהם ועובדו למוצרים סינתטיים. זו הסיבה שבסופו של יום צריכה, הקליינט יוצא בתחושת חסר, שאותה הוא אמור להשכיח בעבודת יומו ולפטם שוב בפעילות צרכנית. ומעל כל מרחפת תחושת חוסר האונים ו"אין ברירה", מסימניה הבסיסיים ביותר של העבדות המודרנית. "מראה שבורה" מאמצת קו חשיבה כזה, שהרי בסופו של דבר היא אמורה לספק בידור, כלומר, הצורה נעימה ביותר והמתועבת ביותר של ניוון תודעתי.
זוהי כמובן אשליה מכוונת היטב. שהרי התקווה והאפשרות לתיקון מצבו של האדם קיימת, אבל אין למצוא אותה במוצרי תרבות מרכזיים ולא בגופי תרבות המסובסדים על ידי מרכזי כוח. סוכני התרבות בתקשורת מתמידים בהרחקת כל תופעה עוכרת שלווה. מי שמחפש מהפכה או צדק חברתי, עליו לצאת אל "המדבר של הממשי", כמאמרו של סלבוי ז'יז'ק. נסה להציע זאת למישהו בסביבתך הקרובה. ברוב המקרים יגיבו בסיבוב אצבע על הרקה לרמז שיצאת מדעתך או שאתה סתם פריק זניח וגם זה סימפטום של עבדות מודרנית.
חג חירות שמח.
(קטע זה לא נמצא בספר המעגל הפתוח)
קליפ פרומו ל"15 מיליון נקודת זכות":
