הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין היא צעד קדימה בהתפתחות התיאטרון. זו חוויה בלתי רגילה! (פרופ' אואן שפירו, אוניברסיטת סירקוז, ארה"ב)


עולם שבור

בשנת תש"י (1950) נעצר אבי עזרא חקק ז"ל בעוון פעילות ציונית, כיוון שנמצאו בביתו קופות קק"ל להפצה בקהילה. סמוך לליל סדר תש"י שוחרר אבי לקיום מצוות החג, תמורת תשלום לשלטונות (בקשיש), ומיד לאחר ליל הסדר, אמי ניקתה את הבית, וזרקה את המפתח על גג הבית. המשפחה הוברחה על ידי המחתרת הציונית דרך הגבול לאיראן, לטהרן שם היה מחנה חשאי בבית הקברות "גן עדן" (בֵּהֵשְתִיֵה). שם היינו זוג הורים וארבעה בנים, ומשם יצאנו בדרכנו לארץ ישראל, למעברת בית ליד, וכעבור שנה לירושלים.

 

בְּפֶסַח תש"י שָׁבַר אָבִי

אֶת הַמַּצָּה וּבֵרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ

וְנִכְנַס לְעוֹלָם

שָׁבוּר.

מִיָּד לְאַחַר לֵיל הַסֵּדֶר

נִשְׁבַּר הַסֵּדֶר בְּאופֶן בָּרוּר

וְאָבִי נִמְלַט עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו

מִבַּגְדָּד לְאִירָאן בְּשַׁיָּרָה נוֹדֶדֶת

מָצְאוּ מַחֲסֶה

בְּבֵית קְבָרוֹת

שֶׁנִּקְרָא גַּן עֵדֶן.

 

גַּם בְּאִירָאן אָבִי וְאִמִּי

הִמְשִׁיכוּ לַחֲצוֹת מַצּוֹת

בְּדָלֶת אַמּוֹת

לַחֲצוֹת מְצִיאוּיוֹת וְעוֹלָמוֹת

בְּתוֹךְ הַהֶסְתֵּרִים

וְעָלִינוּ בְּתום יְמֵי הָעֵדֶן

לְחַפֵּשׂ יַבָּשָׁה שְׁלֵמָה

לְלא שְׁבָרִים.

 

בְּתוֹךְ הָאוהָלִים בַּמַּעְבָּרָה

נָתְנוּ לָנוּ אוכֶל יִשְׂרָאֵלִי

אָכַלְנוּ פַּת חֲרֵבָה בְּמָרָק חַם

וְחָלַמְנוּ עַל הַיּוֹם שֶׁנְּקַנֵּחַ

בִּשְׁטְרוּדְל וִינָאִי

וְשׁוֹקוֹלָדָה מְתוּקָה

כְּמוֹ הַסְּרָטִים שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֵינוּ

מֵאֵירוֹפָּה הָרְחוֹקָה.

 

וּכְשֶׁיָּצָאנוּ פַּעַם לְלוּנָה פַּרְק

בְּגַלְגַּל שִׁירֵי הַסּוֹכְנוּת

וּכְשֶׁיָּצָאנוּ מִן הַמַּעְבָּרָה

שְׁזוּרִים בִּצְלִילֵי הָעוּד

אָכַלְנוּ עוּגַת לֵב בַּמִּזְרָח

עִם קָפֶה אֶסְפְּרֶסוֹ מַעֲרָב

וְזָכַרְתִּי לְמַעַן הַתִּעוּד

שֶׁהָעוּגָה שֶׁאָכַלְנוּ הָיְתָה

שְׁבוּרָה.

 

(בהמשך לנוסח סדר הפסח האלטרנטיבי של תיאטרון החדר, שהובא באיגרת השבועית)

יש מנהג הרווח אצל יהודי עיראק, שאולי מתאים לקהילת החדר. אנו נוהגים, ואני כיום ממשיך מסורת זו שקיבלתי מאבי, לפני הקטע של "מה נשתנה" לקיים יציאת מצריים בתוך ליל הסדר. במושגים של תיאטרון אפשר לומר שאנו עושים דרמטיזציה של יציאת מצרים.

רוב משתתפי הסדר יוצאים החוצה עם מזוודות, כריות, שמיכות, תיקים, ילדים על הכתפיים.

חלק נשארים בבית. והטקסט הוא:

היוצאים דופקים בדלת.

- מי אתם?

הם משיבים: בני ישראל.

- מאין באתם?

- ממצרים.

- לאן אתם?

- לירושלים.

הדלת נפתחת וכולם שרים יחד: מה נשתנה.

במקור בבית אבי אמרו את השאלות והתשובות גם בערבית ולא רק בעברית.

אגב, גם מנהג האפיקומן שונה אצלנו. לא מחביאים ולא מחפשים ולא מוצאים... מנחה הסדר או זקן החדר קושר את האפיקומן לצעיר שבחדר על שכמו וכך מבטא את הקשר בין הדורות - והגדת לבנך. נראה לי שזה המנהג המקורי, לפני שהוכנס יסוד התחרות והחיפוש.

(בלפור חקק, משורר)

לאיגרת השבועית של 2012 . 4 . 12