(מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין. בימוי: אבי גיבסון בר-אל ואמיר אוריין. משחק: אמיר אוריין)

1. כניסה - הלם הפגישה

אור גדול...

אתם אנשים טובים...

אור גדול... 

גם בלילה... 

הרבה אור בכל מקום... 

זה טוב... 

סימן טוב...

אתם אנשים טובים... 

זהו רגע היסטורי...

בעוד שעה אחת ייחרץ גורלי... 

ייחרץ גורלכם... 

ייחרץ גורלנו...

ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם, כי הדבר אשר הכתיב בואי לְמקום זה הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר אל בני גזע נבחר...

ניצב אני כאן לפניכם,

אני... נציג צנוע של אומה אשר נתנה לאנושות את נִיטְשֶה, קַאנְט, גֵתֵה, בַּאך, בֶּטְהוֹבֶן.

את גתה אני לא אוהב, אך בזכות אמירתו "בראשית היה המעשה" נכון אני לסלוח לו הרבה...

כן. אמירה טובה מאד...

אמירה מצוינת... 

"בראשית היה המעשה"...

וכשאני מהרהר בה היום...

אין ספק בכך...

חייב אדם לרחוש אי-אמון מסוים כלפי הרוח והמצפון ולתת אמון באינסטינקטים שלו...           

אומר אני לכם, עלינו לקנות לנו שוב תמימות חדשה.

כן. ניצב אני מולכם בְּמקום זה, ומביט בכם...

וְאֲתֶּם מביטים בי.

רגע היסטורי... 

קשה לשלוט בזה... 

סִלְחוּ לי...

ההיסטוריה...

ההיסטוריה מצווה לנו את רגעי השיא שלה ואנחנו עבדיה הנאמנים...

שיש ואור! זה סוד הקסם...

זִכְרוּ! שיש ואור... 

כבר בשחר הפאר הרומי הָעַתִּיק...

שיש ואור, כן...

הנה אנכי כאן.

יחד עמכם...

חי עמכם...

חי.