בָּאֳנִיָיה לְתוּרְכִּיָה נוֹלְדָה אִמִּי. בַּת-יָם צַוְחָנִית,

נִצְמְדָה לִשְׁדֵי אִמָּהּ שֶׁלא הָיָה בָּם חָלָב דֵּי צָרְכָּה,

כִּי רָעָב כָּבֵד הָיָה בָּאָרֶץ.

אוֹתִי לא צָלְחָה אִמִּי לְהֵינִיק.

מִקְצַת חֲלָבָהּ נָתְנָה לַאֲחוֹתִי הַגְדוֹלָה,

חַסְרַת-הַדַּעַת, שֶׁנִּמְסְרָה לְמָעוֹן.

הִשְׁקוּ אוֹתִי בַּחֲלֵב פָּרָה וְהִתְכַּסֵּיתִי בִּפְצָעִים;

הָרוֹפֵא הִמְלִיץ לְהוֹסִיף חֶמְאָה

וְכָךְ הֶחְלַקְתִּי לַחַיִּים מְרֻפֶּדֶת בְּשֻׁמָּן וְאַשְׁמָה.