הצטרפו לאיגרת השבועית

מתי הוא הזמן הנכון ביותר ליצירה? בהנחה שאין אנו שרויים במצב של התנגדות, עכשיו הוא הזמן.


צַלְמָנִיָּה בתל אביב

(לטלילה קוֹש)

 

הָיִיתִי בַּצַּלְמָנִיָּה

בְּמָקוֹם שֶׁלּא הָיִיתִי בּוֹ מֵעוֹדִי,

מְגַלָּה אֶת פַּאֲתֵי הָעִיר הַמֻּכֶּרֶת לִכְאוֹרָה כִּמְקוֹם הֻלֶּדֶת מְעַנֵּג

תַּחֲנַת רִידִינְג מוּל מִשְׁבְּרֵי הַיָּם.

נוֹסַעַת וְנוֹסַעַת, נוֹסַעַת בְּפִתּוּלִים וְאֵין שְׁלָטִים

אֲבָל אֵין גַּם אֶפְשָׁרוּת בְּחִירָה – מְנֻתֶּבֶת לְכִוּוּן אֶחָד

מִסָּבִיב מִבְנִים וּגְדֵרוֹת, רְשָׁתוֹת וְצִלְלֵי עֵצִים

בְּרוֹשִׁים וְאֶקָלִיפְּטוּס

עוֹד מְעַט – גְּבוּל לְפָנֶיךָ וְאָכֵן גְּבוּל כִּי

הַכְּנִיסָה לַצַּלְמָנִיָּה הִיא מֵעֵבֶר לַגְּבוּל וּשְׁמִירָה קַפְּדָנִית.

צָרִיךְ לַחֲצוֹת וּלְקַבֵּל רְשׁוּת לְאַחַר מִבְדָּק.

עוֹבְרִים מִבְדָּק וְנִכְנָסִים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתַּחַת לַמִּפְלָס,

צוֹלְלוֹת בְּמַדֵּי צְלִילָה, אָמוֹדָאִיּוֹת וְנוֹשְׁמוֹת

דֶּרֶךְ מְכָלֵי הַחַמְצָן שֶׁל וִיסֶנְשְׁטֵיין, הַצִּלּוּמִים שֶׁל רוּדִי

צְמוּדִים כִּמְכָלֵי חַמְצָן בְּכָל כָּבְדָּם לְגַבֵּינוּ, לְמַטָּה לְמַטָּה

לְמַעֲמַקֵּי שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד עִם שְׁתִילֵי הָעֵצִים הָרַכִּים בַּשֶּׁמֶשׁ,

קוֹנְצֶרְט שֶׁל הוּבֶּרְמַן וְטוֹסְקָנִינִי, הַכְרָזַת הַמְּדִינָה –

וּפְנֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שֶׁהֶחְמִיצוּ אוֹתָהּ, לא רַק צַלָּמִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ

בַּחוּץ בָּרְחָבָה. רֵיחַ מָוֶת בִּמְצוּלוֹת הָאָרֶץ,

צִלּוּם אוּלְטְרָסָאוּנְד שֶׁל הֵיכַל הַתַּרְבּוּת, שֶׁל הַבִּימָה בַּבֶּטֶן

וּתְצוּגוֹת אָפְנָה בֵּין תְּצוּגַת אַבְטָלָה א'

לִתְצוּגַת אַבְטָלָה ב' – לִשְׁכַּת עֲבוֹדָה בְּלִי עֲבוֹדָה

פְּקִידִים אַשְׁכְּנַזִּים בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת לְהַרְאוֹת שֶׁפַע שֶׁל אַפְסַיִם

מוּלָם מְחַפְּשֵׂי זָהָב תֵּימָנִים, עַבְדְּקָן עִם קַסְקֶט, אֶחָד עִם פֵּאוֹת

וּבֵינֵיהֶם שֻׁלְחַן הַשְּׂרָרָה מְכֻסֶּה נְיָרוֹת, נְיַר עֲבוֹדָה

וְשׁוּב תַּצְלוּם, גּוֹזְרִים סְרָטִים, חוֹנְכִים דֶּרֶךְ חוֹנְכִים מִבְנֶה

חוֹנְכִים מַשֶּׁהוּ. מְאד מְחֻנָּכִים כֻּלָּם לְבוּשִׁים נְקִיִּים בַּחֲלִיפוֹת

שְׂמָלוֹת וְנַעֲלֵי עָקֵב לַנָּשִׁים גַּרְבִּיּוֹנִים וַעֲנִיבוֹת

מַסְתִּירִים אֶת הָרָעָב אֶת הַדְּאָגָה אֶת הַפַּחַד רַק

אֶת הַשִּׂמְחָה לא הִסְתִּירוּ – קָפְצוּ בְּמַעְגָּלִים בָּרְחוֹבוֹת

מֵרוב שִׂמְחָה וּמִישֶׁהִי לְיָדִי מוֹחָה דִּמְעָה, אַחֶרֶת מוֹחָה

עַל מָה הַשִּׂמְחָה?

 

רְשׁוּת הַכְּלָל וּרְשׁוּת הַפְּרָט – בְּלִי חֲצִיצָה,

קוֹרְאִים עִתּוֹן בַּקִּיר,

שִׁטָּפוֹן אֶחָד הֵצִיף אֶת הַבָּתִּים וְהָרְחוֹבוֹת

שִׁטְפוֹן אוֹר שֶׁהָלַךְ וְנִמְשַׁךְ הַחוּצָה וְשׁובֶל אֲנָשִׁים בַּחוּץ

מַזִּיעִים בַּחום, יִשְׂרְאֵלִים מֵהַיּוֹם מֵאֶתְמוֹל.

וְעוֹד מְעַט יַעֲבור שָׁם מוֹכֵר קֶרַח, מוֹכֵר נֵפְט?

זְקוּקִים לְמַבָּט חָדָשׁ שֶׁיַּמְשִׁיךְ אֶת הַקַּו בְּצִלּוּם מִמְּעוֹף הַגָּמָל

וְצִלּוּם מִמְּעוֹף הַזְּבוּב, צִלּוּם מִמְּרוֹמֵי הָעֵץ צִלּוּם מִמְּרוֹמִים –

שֶׁמִּישֶׁהוּ יִגַּע בָּנוּ עוֹד פַּעַם

 

(תערוכת הצילום של רודי ויסנשטיין, רידינג א', תל אביב 1.6.02)

לאיגרת השבועית של 2012 . 4 . 18