יום השואות

אני רוצה להציע להמיר את יום השואה ביום השואות ואם לא להמיר אז להוסיף.

ציון השואה שלנו חייב בעיני להיות הזדמנות לציין את כל השואות שקרו ולהזהיר מפני אלה העלולות חלילה לקרות, כי זו הדרך היחידה לכבד את השואה היהודית. הכחשת השואה היא לא רק הטענה שלא היו תאי גזים באושוויץ. היו. הכחשת שואה היא השימוש בשואה היהודית כדי להסתיר ולהקטין שואות אחרות, ולפעמים זה נעשה ע"י הדגשת השואה היהודית. מכחישי השואה של היום הם אלה המנצלים את השואה כדי לטשטש את הנכבה.

הרי הנכבה ושואת יהודי אירופה הם רצף היסטורי אחד. ולכן הכחשת השואה היא הכחשת הנכבה בדיוק כמו שהכחשת הנכבה היא הכחשת השואה. מכחישי השואה של היום (והכוונה שלי כמובן היא למכחישי המסר שעולה מהשואה) הם המנצלים את השואה כדי להצדיק אלימות ונישול וכדי להצדיק תוקפנות וכוחנות. בשירו אולי הגזים מעט גינטר גראס כשקבע שישראל תביא שואה לעם האיראני, אך הוא לא טעה בעיקרון שבו שואה אחת, אם מוחזקת היא מעל אחרות, עלולה להוביל לאחרות. ולכן אני מציעה שהדרך המתקדמת והנכונה היחידה לציין את יום השואה זה לציין את יום השואות:

ניצולי שואת דרפור המתדפקים על דלתנו ובמקום לראות בהם ניצולי שואה אנחנו מאיימים להכניס אותם למחנות, השמדת הילידים ע"י הקולוניאליזם האנגלי, הספרדי, הבלגי, הגרמני והצרפתי, שואת גואטמלה ומקסיקו, שואת האוקראיניים תחת סטלין, השואה הארמנית, הרואנדינית, הבנגלדשית, הארגנטינית, הצוענית, המקסיקאית, ההומוסקסואלית.

אני מציעה יום שואות, יום של אחווה אוניברסאלית וסולידריות בין קורבנות.

(עינת ויצמן)