הצטרפו לאיגרת השבועית

"תיאטרון החדר? קסם של תיאטרון!" (יורם קניוק, סופר)


7. סמדר יערון, יוצרת ומנהלת אמנותית

דמותה המיתולוגית של זלמה מתוך "האנתולוגיה".

שנה אחרי שנה

 

ערב טוב לכולם,

שנה אחרי שנה מזמינים אותי הצעירים לטקס האקספרימנטאלית ואני כל פעם חוזרת, שנה אחרי שנה על הדברים שכל רגע שאני חיה ועומדת על שני רגליים בלי עזרה אני לא אתן לכם רגע מנוחה. אתם תאכלו שואה אתם תישתו שואה כל רגע ורגע יומם ולילה כי אין מקום להשואה, להשוואה, להשואה, שלא לשכוח ולעשות הכול שזה לא יחזור על עצמי. היום אומרים שאין מקום שלא היה או אין בו שואה. אין מקום להשואה. אני אומרת וחוזרת ואומרת שנה אחרי שנה אין מקום להשו... להשוואה, להשואה שלנו, שלי, שלך, שלהם. שלהם? זה מאד יפה הטולרנטיות של הצעירים אבל אני עם יד על הלב זה לא מבינים  ששם זה לא היה כמו כאן על כדור הארץ. זה היה פלנטקה אחרת.

 

אני מאד נרגשת להיות כאן בערב הזאת  שנה אחרי שנה שמזמינים אותי הצעירים לבוא זה מאד מרגש שהילדים עושים את ה-event הזה ככה של השואה והתקומה שלנו שהדור הצעיר לא שוכח ולא סולח זה באמת אם אני עוד חיה זה רק בשביל לראות שעוד אבינו חי ושנלמד כולנו מההיסטוריה שחס וחלילה זה לא יחזור על עצמו. אני רק חושבת לפעמים  באמת וכל הכבוד למה שעושים שצריך לשים טוב טוב לא לעשות קומפוט של comparison של השואה שלנו עם כל מינים של אירועים היסטוריות חשובות וקשות ככל שיהינה. אם אני עומדת כאן לפניכם היום אני אינני לבדי. עומדת שאיתי נמצאות שישה מיליונים שקולם נחנק ועפרם ניקברה. זה כבר היום לא יודעים לא ממש תופסים שזה היה פלנטה אחרת. אנשים שם לא נולדו ולא הילידו, נשמו לפי חוקי טבע אחרים על הפלנטה אושויץ.

 

היום זה פופולארית להרים על נס את כל החברל'ך הנחמדים מהתפוצות של המזרח שממלאים את הארץ בתחנה המרכזית סובו ציון והקיפוני מכל מינים של דרפור וסודן והפיליפינצ'יקים ועושים לנו על המצפון שאנחנו מגרשים ועושים עוד הפעם השואה, השוואה להשוא, השואה והתקומית.

 

אז עם כל הכבוד לצה"ל שלנו שעושה להם את המוות בשטחים הכבושות, אני יכולה לספר לכם מה זאת גירוש אמיתית, מה זה להיות stranger in the night  הלילה האפל של הנשמה שזורקים אותך לבור.

 

אני לא רוצה להיכנס לזה ועוד עכשיו עם הפצצה האיראנית אנחנו צריכים להיות מלוכדות ולהישאר עם הפרופורציות, שלא ילך לבויבריק, לקיביני מאט. מה שאנחנו שם עברנו וסבלתי זה לא ניתנת להשואה שנצח ישראל לא תשקר לעולם ועד. אני הייתי נותנת הון בשביל שיגרשו אותי או ישימו בקלבוש של שדה התעופה או ישלחו לי את הילדים באווירון. מי היה חולם על זה אצלנו. זה היה לוקסוס שאותנו מיד שרפו, מי שתפסו אותה והם עוד מתלוננים שלא נותנים להם להישאר. אולי באמת צריך לשלוח אותם בחזרה במחלקה נומר איינץ עם דיילת צמוד שייתן להם לימונדה. הם מאד נחמדים לי. אין לי שום דבר נגד החברל'ך עם העור הכהה והעיניים המלוכסנים.

(סמדר יערון)

לאיגרת השבועית של 2012 . 4 . 26