הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין היא תפיסה שלמה של אמנות הבמה. כנות הגורמת לחוויה מרעננת. אתגר לאמנים ולקהל" (פרופ' אברהם עוז)


קטע ממחזה.

כתיבה: איתן פרץ. עיבוד למחזה: שחף רוזנברג ואיתן פרץ. בימוי: שחף רוזנברג.

תמונה 4

 

אני נוסע בערבותNorth Dakota . ברקע ברדיו אני שומע שחיידק הסארס המכונה "הטורף", תוקף את העיר טורונטו ואנשים מתים כמו זבובים. ארגון הבריאות העולמי ממליץ שבשבועות הקרובים יש להימנע מלנסוע לעיר הזאת.

עצרתי את המשאית בטראק סטופ והרמתי טלפון ל- Uncle שהיה בבית שלנו בטורונטו.

הוא מספר שכרגע דיבר בטלפון עםThe Johns , חבר ילדות, ושהוא בהסגר כי המגפה פרצה גם בבית חולים שבו הוא עובד.

The Johns אומר לו שלמרות שהוא בהסגר עשרה ימים בתשלום מלא וקיבל הנחיות מפורשות להתרחק מאשתו הטריה, נשבר במשימה כעבור שעתיים, אבל מתנהג כאילו קיבל פרס.

אני מציע לך, אומר  Uncle לא להגיע למסיבה ש-The Johns מארגן בסוף השבוע כי זה סיכון גבוה.

המשכתי בנסיעה לשיקגו לפרוק את המטען ומשם הביתה. כל הדרך אני מרגיע את עצמי וחושב על תוכניות מילוט מהמסיבה .נכנסתי הביתה. הטלפון לא מפסיק לצלצל. חברים מודאגים ואני מדבר עם כולם ושוכח את תוכנית המילוט, ושוכח לארגן את המחשבות ופתאום על הקוThe Johns . הוא מדבר אוטוסטראדה ולא נותן לי להכניס אפילו מילה אחת.

"הי שי, היום המסיבה, אני צריך ממך טובה. לפני שאתה מגיע, תעבור דרך מרטין. הוא אפה עוגה אבל לא יוכל להגיע. תוכל להביא אותה?".

המוח חושב דבר אחד והפה אומר דבר אחר: "או-קי, או-קי".

כבר מההתחלה כל הסיפור הזה עם מרטין נראה לי מאוד מוזר. הם גרים בבית אחד גדול, הוא, אח שלו ואבא שלו ,והוא בן שלושים ושמונה והאח בן שלושים ותשע.

אני לוקח את הרכב ונוסע לשם ואיך שאני פותח את דלת המכונית, מסתכל על הבית, אני המום. בחזית הבית תקועות תשע צלחות לוויין כמו קרניים של שור לכיוון הרחוב .עוד לא ראיתי מעודי מחזה כזה. מצלצל בפעמון הכניסה. הדלת נפתחת. הוא עומד בפתח, עב כרס, לבוש חולצה שחורה עם ציורים לבנים של משגלים לפי המזלות. כל מזל ותנוחת המשגל שלו.

לפני מספר חודשים ראיתי אותו בחתונה של The Johns. אז הוא עבר בהצלחה השתלת שיער. עכשיו שערו נראה כמו שטיח מרוט ומשומש. לא הצלחתי להבין מה עובר עליו. עיניים מצועפות, מעיפות או ממחלה.

"אה, שלום, מה שלומך? יש לי את הווירוס".

קפאתי במקומי. המחשבות התחילו לרוץ סחור סחור. למה הוא לא אומר כלום ומשאיר אותי עם זה, The Johns הזה, תראה לאילו מצבים הוא מכניס אותך, החברות הזאת עולה יותר מדי ביוקר. הבטתי הצידה לראות לאיזה כיוון אני יכול לרוץ. פעם, כאשר הייתי צעיר הייתי אצן טוב. חשבתי

לאיגרת השבועית של 2012 . 4 . 26