הצטרפו לאיגרת השבועית

כל אדם יוצר. תכלית האדם היא יצירה לתיקון מצבו של האדם.


קטע ממחזה.

כתיבה: איתן פרץ. עיבוד למחזה: שחף רוזנברג ואיתן פרץ. בימוי: שחף רוזנברג.

תמונה 6

 

מאוחר בלילה, חצות, כבר רכשתי את הדירה. נשארו לי עוד שנתיים וחצי לגמור לשלם אותה. נמצא באיזה טרק-סטופ עלוב, נכנס לשירותים לשטוף את הפנים, מביט בראי ורואה פנים עייפות, מרוטות וכאובות. שלום שי, מה שלומך, טוב לך בחיים?

הבזק רגעי מחזיר אותי כמה שנים אחורה. נסיעה ראשונה שלי לטקסס. לפני כן דמיינתי לעצמי את טקסס, כפי שרואים אותה בסרטים. אזור של מיליונרים שחיים על הנפט. מקום מבורך. גם העתיד שלי נראה אז מבורך.

מצד אחד, אני בעולם קסום. עליסה בארץ הפלאות. כייף לי. אף אחד לא יושב לי על הגב, לא אומר לי מה לעשות כל היום. כל מה שאני צריך לעשות זה להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. מצד שני זהו כלא, אני כלוא בתוך המשאית הזאת, יושב פה למעלה במגדל פורח באוויר, מסתכל למטה ורואה אנשים ואני חי-מת שנידון לראות את החיים שלהם חולפים מולי, כמו אלוהים.

אוי, מה קורה ברכב שם למטה, מה היא עושה לו, איזה כייף לו, ומה הוא עושה ברכב שם מאחור? אה, מענג את עצמו. איזה כייף לאנשים האלו, יש להם חיים. הם חיים את החיים.

אוי, שלום לך כוסית, עושה לי שלום, היא מרימה את החולצה ומראה לי את הציצי. איזה ציצי! איזה יום מבורך. זה מבחינתי יום מבורך אם קיבלתי מתנה כזאת מבחורה כל כך יפה. כן ירבו, כן ירבו.  כאשר הן עושות את זה בזוגות זה אפילו יותר טוב כי אז יש מה להשוות בין ציצי לציצי.

אבל ימים כאלה מעטים מאד. החיים שלי הם לשבת פה למעלה בתא הנהג ולהביט למטה על חיים של אחרים. אלו שלי חדלו מזמן, כשנכנסתי לכאן. יש פה הכול. אוכל, מיטה, טלוויזיה, הכול כדי שלא אצטרך לצאת מכאן. עברו כל כך הרבה שנים, כבר שכחתי מה עושים שם. פעם הייתי אצן, שחקן, היו לי חברות, חברים, ויתרתי עליהם בעבור קופסה.

הכביש חוצה אגם. מצד ימין סירת מרוץ עליה אנשים יושבים וצוחקים. למה אתה לא שם בסירה? למה תמיד אתה חייב להיות זה שבתוך המשאית, בתוך הטנק, בתוך החרא. למה לא להיות אחד מהם בסירת המרוץ. הבדידות רודפת אותי כל חיי, לכל מקום שאני הולך אליו.

דפיקה בדלת מעירה אותי מתנומה קלה. אה, שלום ,לא, אין לי זמן, אני ממהר, ראית פעם נהג משאית שלא ממהר? טוב, בסדר, בואי, תכנסי. השכבתי אותה במשאית והשתמשתי בפה שלה כמו כוס. הוצאתי את כל הבדידות. אני משוחרר.

אני מתבונן בראי: שלום שי, מה שלומך? טוב לך בחיים?

 

(איתן פרץ, שחקן)

לאיגרת השבועית של 2012 . 5 . 3