א
צְרִיחַ בָּתֵּי-תְּפִלָּה, רוֹעִים בַּשָּׁמַיִם,
יוֹנִים מְתַמְרְנוֹת חֶדְוַת זְרָמִים מֵעַל חוֹמוֹת,
יֶלֶד עַל כִּתְפֵי אָבִיו מְחַבֵּק ראשׁוֹ
בְּכַפּוֹת קְטַנּוֹת,
הַכּותֶל בַּמּוֹרָד עֲדַיִן נִסְתָּר.
ב
גְּלִימָה שְׁחורָה מִתְנוֹפֶפֶת,
רוּחַ קְרִירָה נוֹשֶׁבֶת מֵעֵבֶר לְגֵיא בֶּן הִנּוֹם,
נְזִירָה בְּצַעַד מָהִיר מְשׂוֹחַחַת בַּנַּיָּד,
מַחְרֹזֶת עִנְבָּר בִּידֵי סוֹחֵר בְּפֶתַח חֲנוּתוֹ, צָדָה בְּעֵינָהּ הַזְּהֻבָּה
פַּרְוַת כּוֹבַע צּוֹבֵּל שֶׁל חָסִיד לְבֶן גַּרְבַּיִם,
חַיַּל מִשְׁמַר הַגְּבוּל מַחְזִיק פָּעוֹטָה בּוֹכִיָּה
שֶׁאִבְּדָה אֶת אִמָּהּ בֶּהָמוֹן,
מֵזִיז הַצִּדָּה אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה
וּבְכַפּוֹ הַגְּדוֹלָה מוֹחֶה דִּמְעָתָהּ.
ג
חִפּוּשִׁית קְשִׁישָׁה נֶעֶצְרָה לְדַקָּה אֲרֻכָּה
עַל קְצֵה הַמֵּיתָר הַשְּׁמִינִי בַּגֶּשֶׁר, מִתְנַשֶּׁפֶת
מִסְתַּכֶּלֶת,
הָעִיר מִלְּמַעְלָה מַפְעִימָה
בְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזְּהֻבּוֹת
לְאַחַר הַגֶּשֶׁם.
ד
מַדְרִיךְ הַתַּיָּרִים
הִצְבִּיעַ עַל אִשָּׁה זְקֵנָה מַחְזִיקָה
סַל מָלֵא יְרָקוֹת
וְאָמַר – תִּרְאוּ, הָאִשָּׁה הַזּוֹ, כְּמֵאָה מֶטֶר מִמִּגְדַּל דָּוִד,
דּוֹמָה מְאד לְאִמּוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר יְהוּדָה עַמִּיחַי.
הֵם אָהֲבוּ לֶאֱכל כָּל יוֹם סָלַט יְרָקוֹת לַאֲרוּחַת עֶרֶב.
ה
ראשׁ הָעִיר טֶדִי הֵרִים אֶת מִכְסֵה מְכַל הָאַשְׁפָּה הַיָּרוק לִזְרוק בְּדַל עָלֶה
בִּקְצֵה רְחוֹב אַגְרוֹן וְרִחְרֵח סָבִיב,
גַּעְגּוּעִים צָבְטוּ בְּלִבּוֹ,
חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת, שָׁנִים יָפוֹת,
כְּבָר לא מַכִּירִים אוֹתוֹ.
בְּשֶׁקֶט הֶחְזִיר לִמְקוֹמוֹ אֶת הַמִּכְסֶה
וְגִשֵּׁשׁ דַּרְכּוֹ לַמּוֹסָד.
ו
הַנַּעֲרָה הַיָּפָה בַּמִּכְנָסַיִם הַצְּמוּדִים סִיְּמָה לְהִתְפַּלֵּל,
פָּסְעָה בְּיִרְאַת כָּבוֹד.
חֲבֶרְתָּהּ עֲדַיִן נִצְמְדָה לָאֶבֶן, נִשְּׁקָה וּבָכְתָה,
גְּבָרִים הִתְרַפְּקוּ עַל הָאֲבָנִים הַקְּדוֹשׁוֹת,
וּמִסָּבִיב לְנַעַר בַּר-מִצְוָה
הִשְׁמִיעוּ דּוֹדוֹתָיו קוּלוּלוּ
שֶׁהִרְעִיד אֶת שָׁרְשֵׁי הַכּותֶל הַמְנַמְנְמִים...
(אסתר ויתקון, חוקרת ספרות ומשוררת)
