הצטרפו לאיגרת השבועית

יצירה היא הניסיון לשים סדר בתוך אי-סדר. בעולם דחוס בתופעות מבלבלות, תפקיד היצירה הוא לעשות תיקון ולמצוא שלווה ונחמה.


ניתן להתייחס לזמן בשלושה היבטים. זמן אובייקטיבי, פסיכולוגי ותרבותי. כל אלו מנקודת מבטו של האגו בלבד. זמן הנפש שונה לחלוטין. לנפשותינו יש לוח זמנים שונה. מבחינת הנפש, כמו גם הנשמה, זמן האגו דומה לזמנו של הזבוב הבוקע מביצתו בבוקר וחי עד הערב. רק אם נוכל לראות את חיינו באותה פרספקטיבה, נשנה את יחסנו לזמן ונוכל לראותו דרך עיני הנשמה. ככל שנעמיק ונבדוק דרך עיני הנשמה את מקומה של המחשבה, נגלה כמה מעט תשומת לב יש בתרבותנו לָקְדוּשָׁה בחיי היום יום שלנו, במיוחד בתחום הזמן.

 

הפתגם "זמן הוא כסף", המקובל בחברה המתועשת שלנו, מתכוון ללמדנו שהזמן הוא דבר שמתבזבז, נמוג, או שהוא מצוי בידינו כמו כל חפץ חומרי ("חבל על הזמן"). מתי אנו חושבים על הזמן כעל דבר קדוש ועל הרגע שניתן לנו העל מתנה רוחנית נפלאה?

 

במליאה של תיאטרון החדר, ביום שישי, אחת לשבועיים, נכנסים באי המליאה לסלון של אמיר, ולמספר שעות – מתקדשים. הזמן עומד מלכת. לעיתים הוא אפילו הולך אחורנית, והילד הפנימי אשר בכל אחד מאיתנו, יושב בעיניים לטושות ומקבל את האהבה המורעפת עליו באווירה הנפלאה ששוררת במקום. לפתע הכול עוצר, וכאילו הכול, כגוף אחד מתמסר לנשימת הרווחה. המתח של עול החיים של השבועיים האחרונים – נעלם. אפשר להיכנס אל תוך הווה נמשך ולחדש את האנרגיות שלנו.


לפעמים אחרי שיצאתי מהמליאה לא זכרתי דבר. אני יודעת רק שהיה נפלא והתמלאתי כמו סוללה נטענת. הנפש התמלאה והתחברתי לנעורים הנצחיים, כי הנשמה הרי היא נצחית.

 

(פנינה גינצבורג, מומחית לעיסוי תאילנדי, חברה במליאה של תיאטרון החדר)

לאיגרת השבועית של 2012 . 5 . 17