ב.  מִתּוֹךְ גְּרוֹנָהּ

גֵּוָהּ עוֹטֵף גּוּף בְּתוֹךְ גּוּף ראשָׁהּ בֵּין מֶלְחֲצֵי בִּרְכֶּיהָ

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מְמוֹלְלוֹת אֶת הַנִּמּוּל הַמִּתְרוֹצֵץ,

הַמַּגֶּבֶת הַלְּבָנָה עַל סִרְפַּד עוֹרָהּ.

הִיא רוֹקַעַת בְּרַגְלֶיהָ - שָׂפָה בִּלְתִּי קְצוּבָה

וְקוֹל שָׁבוּר.

שֶׁקֶט פִּתְאוֹמִי

מִשְׁפַּחַת חֲתוּלִים

פּוֹצַעַת אֶת הַחושֶׁךְ

מִתּוֹךְ גְּרוֹנָהּ.

(מלכה נתנזון, משוררת)