הצטרפו לאיגרת השבועית

החוויה אינה על הבמה או על האקרן. היא בתודעתו של הצופה. תפקיד היוצר הוא ליצור קשר עם תודעתו של כל צופה. לקשר הזה אנו קוראים אהבה.


חיבור חשוב ביותר על היוצר נסים אלוני. ספר מרתק, מצחיק, עצוב, מכיל תובנות מפתיעות וגילויים חדשים. ספר לימוד על אדם ותקופה. באיגרת השבועית אנו מביאים קטעים מתוך הספר (ללא הערות השוליים).

 

פרק שני: "המלחמה הרגה אותו"

מלחמה היא רצח עם המנון ודגל

 

"אז מה? זה הצגה או מלחמה?" שואלת מיס בל, כזכור, אולי זונה, אולי זמרת בהצוענים של יפו. היא מתגרה ברוצח סמול, הרוצח המבעיר את הדמיון שלה.

הרוצח סמול משיב לה: "זה מלחמה"...

 

מיס בל מטילה ספק: "קשה לדעת... הגבול מטושטש... הליצנים, כמו המדינאים, מנופפים אקדחים... המלך המצחיק עייף מרוב מחשבות הומאניות... אבל בחוץ, באוהלים, מתכוננים... קשה להאמין שזה באמת יכול לקרות... שיש כבר מישהו שמכין את הירייה הראשונה... כולם מנחשים... מנחשים... ופתאום, זאת אומרת, לפי לוח הזמנים של הגורל - בום... ויש מת".

המלחמה בהצוענים של יפו דומה להצגה, למשחק. בהתחלה לפחות. אבל המוות הוא שאומר את המילה האחרונה. כזאת הייתה מלחמת העצמאות בחוויה של אלוני.

 

הוא כתב על התעתוע שחווה במלחמה ב-1949, בסיפור שיר עצוב בלילה:  

"נדמה היה לי, שאין המלחמה אלא סיפור בדים, של דבר לא ייתכן, אף לא ייתכן שיימצאו אנשים יורים, פרועי שיער... רצים כמטורפים שאין להם מקלט וצועקים: 'נפצעתי! נפצעתי!' וגופות מתים מתגוללות בשדה מחמת שפילחן כדור. כלומר, כשהעליתי זאת בדעתי, ידעתי שעוד הלילה חייב אני וחייבים חברי להיכנס לכפר ערבי ולהרוג אנשים, ואפשר שאיהרג בעצמי או אראה אחד מחברי הרוגים, אך בלבי לא האמנתי לדברים. בסופו של דבר, בסופו של דבר הרי אין כל הדבר אלא מצחיק, ממש כך. מצחיק, מצחיק"...

 

בכל פעם שביקשתי מאלוני לספר לי על המלחמה היה מגיע הרגע שבו תקפו אותו צחקוקים נעריים, כמעט בלועי דעת, כאילו חזר אל המהתלה שבבסיס המלחמה. "אני זוכר בפירוש שאני רץ על גבעות מסוימות וצוחק תוך כדי ריצה. אתה נראה לעצמך מצחיק, עמוס בכל הציוד, עם התת-מקלע, פתאום אתה קולט: 'אני חייל'!"

 

מוות ערמומי כזה שמתחפש למהתלה חוזר ומתגלה במחזותיו. בשעיר אחד לעזאזל יש שחקן שלא הבחין בין מהתלה למוות: "בסוף הוא הרג... הוא היה בטוח שהוא משחק". גם בלבול בין משחק למוות מופיע ברבים ממחזותיו, בין אם מדובר במלחמת אב-בן, שהם שליט ונתין, עוקד ונעקד, הבסיס לכל המלחמות. פרדי רוצח את אביו בהנסיכה האמריקאית באמתלה של משחק: הסרטת סרט על חיי אביו. הוא יורה באביו כמהתל, בטעות, בתחפושת שחקן: "זה היה צריך להיות בסרט, אבל זה יצא בחיים. המוות", אומר פרדי לחוקר המשטרה.

 

(המשך יבוא)

לאיגרת השבועית של 2010 . 9 . 29