מיתר

I

אֲנִי חַי בַּעֲיָרַת גְּבוּל.

נְעָרוֹת מִסְתּוֹבְבוֹת בָּהּ

וּמְהַתְּלוֹת בטַלְפָּנֵי 144

בְּטֶלֶפוֹנִים צִבּוּרִיִּים.

בַּגַּן הַצִּבּוּרִי הַצְּעִירִים

מְעַשְּׁנִים נַרְגִּילוֹת וּמִשְׂתַּכְּרִים,

מַבִּיטִים אֶל הָאופֶק?

אֶל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת?

אֶל הָעֵצִים?

טֶבַע פְּרָאִי עִם עִירִיּוֹת צְפוּפוֹת?

שָׂדוֹת מְעֻבָּדִים בְּיַד אָדָם?

רַק אֲנִי מַבִּיט אֶל הָאופֶק.

הוּא שָׁחור, לָבָן וּמְרֻבָּע.

הוּא הַמִּילִים שֶׁיְּשַׁחְרְרוּ אוֹתְךָ.