חֶדֶר מוּל חֶדֶר בְּאוֹתוֹ מִסְדְּרוֹן

יָדֶיהָ רַכּוֹת, יָדָיו בֶּחָרוֹן

הִיא צוֹחֶקֶת, צוֹרַחַת, מְסַפֶּרֶת בְּדִיחוֹת.

הוּא יוֹשֵׁב בִּדְמָמָה מְשַׂחֵק בַּמַּפְתְּחוֹת.

הוּא לא יָכול לִשְׁכַּב, לא יָכול לִכְתּוב - 

הִיא עַל מִשִּׁכְבָה אֲהָבִים תַּעֲגוב.

הוּא אוֹכֵל מֵהַמְּקָרֵר, בְּשֵׁרוּתִים מְאוֹנֵן

לְרֶגַע בְּנַאֲקוֹתֶיהָ לְקוֹלוֹתָיו תִּתְכַּוְנֵן.

הוּא לוֹקֵחַ סַמִּים, רְצוּעוֹת מֵאֲרוֹן

אֲזִקִּים, חֲלִיפָה, וּבִמְלוֹא גָּרוֹן

מְשַׁחְזֵר נָהֳלֵי הַתְחָלוֹת וּפְתִיחוּת

וְהִיא בַּמִּטָּה, אֵין כְּבָר מִי לֶאֱהוב.

בְּזַעַם רַב דְּלָתוֹת נִפְתָּחוֹת,

הוּא תּוֹקֵעַ זְרִיקָה, וּמַפְסִיק את הַצְּרָחוֹת.