המושג "עשה לך רב" מופיע בגמרא פעמיים, בפרק ראשון של "אבות": משנת ר' יהושע בן פרחיה, ואח"כ משנת רבן גמליאל, בסוף הפרק).
"יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות"
(מסכת אבות, פרק א' משנה ו').
הרמב"ם בפירושו למשנה: "הלימוד מעצמו טוב הוא, אבל לימודו מזולתו יתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר".
המאירי: "אפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב... כי האדם - אפילו חכם שבחכמים - אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו".
רבנו יונה: "שאפילו אתה יודע כמותו, עשה אותו רב עליך, מפני שהאדם זוכר מה שלמד מרבו יותר ממה שאדם לומד מעצמו".
רבי עובדיה מברטנורא כותב בפירושו למשנה: "...ואני שמעתי: עשה לך רב - שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר".
אבות דרבי נתן: "עשה לך רב כיצד? מלמד שיעשה לו את רבו קבע, וילמד ממנו מקרא, משנה, מדרש, הלכות ואגדות. טעם שהניח לו במדרש - סוף שיאמר לו בהלכות; טעם שהניח לו בהלכות - סוף שיאמר לו באגדה; נמצא האדם ההוא יושב לו במקומו ומלא וברכה. היה רבי מאיר אומר: 'הלומד תורה מרב אחד, למה הוא דומה? לאחד שהייתה לו שדה אחת, וזרע מקצתה חִטים, ומקצתה שעורים, מקצתה זיתים ובמקצתה אילנות, ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה. ובזמן שהוא לומד משניים או שלשה, דומה למי שיש לו שדות הרבה: אחד זרע חטין, אחד זרע שעורים, ואחד נטע זיתים, ואחד אילנות - ונמצא האדם ההוא מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה".
"רבן גמליאל אומר: עשה לך רב, והסתלק מן הספק..."
(מסכת אבות, משנה ט"ז).
הרב שי פירון: "ממשנתנו אנו יכולים ללמוד הנהגה עקרונית: אנו צריכים שתהיה לנו דמות שאליה אנחנו רגילים לפנות, דמות שאנחנו מזדהים עמה ומרגישים שייכים לעולמה. עלינו לעשות לנו רב שיוכל לייעץ לנו בנושאים אישיים, ידע לשמוע ללבנו, יבין לרגשותינו ויעזור לנו בזמנים הקשים".
רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד, הורה לכל חסידיו, אנשים, נשים, ואפילו ילדים, שימנו לעצמם רב עמו יתייעצו. הוא אף הוסיף מימד נוסף לכך: בנוסף לתפקידו כ"יועץ", הרב משמש גם כ"שוטר", כלומר, על האדם לעמוד מזמן לזמן אצל הרב ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו בלימוד התורה, בנתינת הצדקה, ובכללות הנהגתו בעבודת ה'. באופן זה, טען, ירגיש מחויב יותר להיטיב את דרכיו. מכך שההוראה "עשה לך רב" מופיעה פעמיים בפרקי אבות בהקשרים שונים, פעם אחת נכתב עשה לך רב והסתלק מן הספק, ובפעם אחרת עשה לך רב וקנה לך חבר. רב אחד שתפקידו לפסוק ולהסיר את הספק, ורב אחר שתפקידו להיות חבר וידיד.
בכל מקרה, יש להניח כי העושה לו רב, בוחר ברב המתאים לו. בבחינת: מה שרצית לשמוע מהרב – שמעת, ומה שלא רצית – לא תשמע, אפילו עשרה רבנים יורו לך הלכה. אם עשית לך רב אחד מסוים, הדבר מלמד עליך יותר מאשר הוא מלמד על הרב.
