לימודי משחק ובימוי - אמיר אוריין תיאטרון החדר

מתי הוא הזמן הנכון ביותר ליצירה? בהנחה שאין אנו שרויים במצב של התנגדות, עכשיו הוא הזמן.

הכתובת על הדיר

מקבץ סיכות קצרצר

2012 . 7 . 26

מפיסטו

(קטע מתוך ארכיון תיאטרון החדר

קבוצת הדואר האלקטרוני של משפחת תיאטרון החדר

יום ו', 26.04.2002)

הוא היה שחקן-זמר צעיר וחביב. חברים אמרו שהוא ביישן,

במיוחד עם בנות, דבר שדווקא חיבב אותו עליהן. אחד מהחבר'ה.

בלהקה שבה כולם היו כוכבים, הוא היה אחד מהם.

יום אחד הלך לאודישן והתקבל.

נתנו לו את התפקיד הראשי.

מאותו רגע השתנו חייו.

הוא גילם את דמותו של ישראלי גיבור, יוצא צבא מזרחי דפוק,

שאשכנזי אחד מנסה לדפוק אותו עוד יותר.

הוא היה האיש הטוב במחזמר.

בכל כניסה שלו לבמה, הקהל הריע לו.

כשנכנס האשכנזי לבמה הקהל צעק "בוז!"

כאשר שר: "למילמי יש יותר כבוד?!",

הקהל הזיל דמעות, רקע ברגליים והתשואות הרעידו את אמות הסיפים.

זקני התיאטרון אמרו שהם לא זוכרים תופעה כזאת.

הוא הפך לאישיות נערצת.

פוליטיקאים שיחרו לפתחו.

אם היה חי באמריקה אולי אפילו היה נבחר לנשיא.

מעריציו רצו שיהיה נשיא.

אולי המחשבה על כך חלפה גם במוחו.

אולי ראש ממשלה.

בינתיים ההצגה רצה.

שמונה פעמים בשבוע.

הוא היה מותש. הוא חש בדידות הולכת וגוברת.

וריקנות.

כשהיו נוסעים אל מחוץ לעיר להצגות,

כולם נסעו באוטובוס של ההצגה.

הוא הגיע במכונית הפרטית שלו.

כמעט לא דיבר עם איש.

יום אחד הכול נגמר. ההצגה ירדה.

הוא המשיך להופיע,

מה שעשה אחר-כך בחייו

נמשך מהמוניטין של המחזמר ההוא.

הוא כבר היה מותנה על הערצת קהל.

על הבמה ואל מול המצלמה, הוא היה מחייך מאוזן לאוזן,

וכל אישיותו הבימתית אמרה:

"קחו אותי, כולי שלכם, רק תגידו מה אתם רוצים,

ואני אתן לכם, כי אני אסיר תודה לכם, קהל יקר שלי,

על שאתם אוהבים אותי, ואני אוהב אתכם על שאתם אוהבים אותי,

ואהבתכם מאשרת את קיומי,

ולכן אני יכול גם קצת לאהוב את עצמי".

הוא הלך לפוליטיקה.

לא נשיא ולא סגן נשיא,

ובכל זאת חבר במועצה של עירית ירושלים.

אבל במועצה כמו במועצה. כל אחד עסוק שם בעצמו,

ולא מוחאים לך כפיים על מה שאתה אומר או עושה שם.

הציעו לו תכנית רדיו.

ביום שישי אחרי הצהרים הוא יושב

אל מול המיקרופון ומדבר.

ואם השלטון רוצה מלחמה.

הוא נותן מלחמה להמונים.

ואם השלטון ירצה שלום, הוא ייתן להם.

כי באולפן הקטן, אל מול הטכנאי שמעבר לזכוכית,

אתה יכול להביט במיקרופון, לחייך מאוזן לאוזן,

ולראות בעיני רוחך את הקהל שלך,

את כל העולם כולו,

ממתין למצוא פיך, מזיל דמעות, רוקע ברגליים,

והתשואות מרעידות את אמות הסיפים.

(א.א.)

-------------- -------------- --------------

הבימה - לא משלמים

(בת"י: להלן מכתב שנשלח מפורום היוצרים בו בת"י חברה, כתגובה להחלטת הבימה לא לשלם את מלוא חובותיה לאמנים. בנוסף הנה קישור לכתבה שהתפרסמה בעקבות מכתבנו בYNET, <הכתבה>)

הנדון: הסכם ההבראה של תיאטרון הבימה

בימים האחרונים נודע לנו שבמסגרת המו"מ על הסכם ההבראה של תיאטרון הבימה מתגבשת עסקה בין משרדי האוצר והתרבות לבין הנהלת התיאטרון:

1. תיערך "תספורת" לחובות התיאטרון ליוצרים העצמאיים שעבדו ועדיין עובדים בו.
2. ייערך קיצוץ רוחבי בתיאטרון שיכלול את השחקנים הקבועים והעובדים ובנוסף יפוטרו אנשים.

אנו רוצים להדגיש שרבים מבין היוצרים המיוצגים ע"י האיגודים ממתינים זה זמן רב לתשלומים (מכוח חוזים חתומים) עבור עבודה שנעשתה כבר במסגרת הפקות של התיאטרון. חלקם המשיכו וממשיכים לעבוד ב"הבימה" על סמך הבטחה חד משמעית שהחוב כלפיהם ייפרע במלואו לכשיוסדר ההסכם עם משרדי האוצר והתרבות. המשך עבודתם של יוצרים ושחקנים אלו בתיאטרון, למרות שלא קיבלו את כספם, אפשרה למעשה את המשך תפקודו של התיאטרון בשנה האחרונה, לרבות כניסתו לבניין החדש, שהרי אם היו מסרבים התיאטרון קרוב לוודאי היה נסגר.

לא יעלה על הדעת שלא ישלמו ליוצרים את מלוא החוב וזאת לאחר שהבימה הודיעה על הסדר עם הממשלה כבר לפני 8 חודשים!!! די בכך שהיוצרים ספגו על חשבונם את האיחור בתשלום, מבלי שיזכו לריבית/הצמדה עבור התקופה שחלפה. לא יעלה על הדעת שיוצרים ושחקנים שעשו עבודתם נאמנה ותרמו להפקות התיאטרון הרצות מידי ערב יזכו להתיחסות משפילה כזו.

הרינו להודיע באופן חד משמעי שאיגודי היוצרים בתיאטרון לא יתנו יד למהלך נואל כזה על ידי מי מנציגי משרדי האוצר והתרבות ונציגי תיאטרון הבימה והנהלתו. אנו ניאבק בכל האמצעים בכדי להסיר מסדר היום את העסקה המבישה הזו

בת"י

הבית של הבמאים

-------------- -------------- --------------

אוצר החינוך

(מאמר משבוע שעבר אבל עדיין אקטואלי. שייך גם לתרבות. ההפרטה לוקחת כסף מכיסי האזרחים כדי לממן רווחים של מנהלים בשירותים מופרטים)

איך הפכה חברה אלמונית בשם מרמנת לקבלן ענק ורב־זרועות שקיבל בשנתיים האחרונות לא פחות מחצי מיליארד שקל כדי לבצע את כל מה שלמשרד החינוך אין כוח לבצע? למה הפיקוח עליה כל כך רופף? ומה זה מלמד על האופן שבו המדינה רק רוצה להיפטר מהסמכויות שלה, בלי שום קשר לחיסכון ויעילות?...

מרמנת נותנת שירותי אאוטסורסינג גם למשרדי הבריאות, התמ"ת, התרבות והספורט וביטחון הפנים, לחשב הכללי ואפילו לרשות המים...

השכר: מיליונים למנכ"לית, השאר עובדי קבלן: מנכ"לית מרמנת חנה ליפשיץ מרוויחה לא רע מתהליך ההפרטה . ב־2011 עמדה עלות שכרה של ליפשיץ על 1.7 מיליון שקל, והיא מורכבת משכר ברוטו של 72 אלף שקל בחודש ובונוס שנתי של 853 אלף שקל.

בראש הפירמידה הזאת ניצב הטייקון שלמה אייזנברג.

(כלכליסט)

-------------- -------------- --------------

הדיור הציבורי

הסיפור האמיתי. 12 דקות מייסרות

-------------- -------------- --------------