חידוש לשיר הסיום מתוך התכנית תיאטרון "המטאטא", "זהירות מרביצים - כל בו ב-9 פרקים". תאריך בכורה : 10.08.1948. מילים: יוסף אוקסנברג. לחן ועיבוד מוסיקלי: משה וילנסקי.

הקטע המסוים הזה הוא מתוך המופע "אני רוצה רק להציץ" (קול ישראל, 1968) שירי סאטירה מאז ועד עתה.

תיאטרון "המטאטא" היה תיאטרון עברי סאטירי אשר פעל בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה. נוסד באפריל 1928, כבמה לסאטירה פוליטית אקטואלית, הבוחנת באופן ביקורתי את המתרחש בארץ. מייסדו ומנהלו הראשון של התיאטרון היה י.מ. דניאל, שהיה בעל ניסיון בניהול תיאטראות בבוקרשט ובסופיה.

"המטאטא" הגיב על כל מאורע פוליטי בחיי הארץ, הציג בכל מופע שורה של מערכונים סאטיריים בענייני עלייה, עבודה עברית, השפה העברית ותוצרת הארץ, ויצא כנגד הספסרות בקרקעות שפשתה בשנות השלושים.

בשנות המדינה הראשונות, לא נטה ציבור הצופים לביקורת סאטירית על המדינה ומוסדותיה, ותיאטרון "המטאטא" הלך ודעך עד שנסגר בשנת 1954. על בית התיאטרון ("בית העם") ברחוב בן יהודה בתל אביב הוקם לימים הבניין הידוע כ"בית אל על".

השיר עצמו הוא פרודיה על האם הישראלית החדשה. היה להיט בשנותיה הראשונות של המדינה. אם שנתנה בננה לילד שלה, ראתה לעצמה כחובה קדושה גם לשיר לו את השיר הזה.

--------------

"טאקע מאמע" - הצצה להקרנות החרדיות